קל וחומר מישראל לפרעה
קל וחומר מישראל לפרעה
בוארא (פ״ו פסוק יב), וידבר משה לפני ה׳ לאמר הן בני ישראל לא שמעו אליי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתיים. ע״כ.
יש לתמוה מה ק״ו הוא זה, והלא ניתן לפרוך אותו בנקל, שבני ישראל לא שמעו מחמת קוצר רוח ועבודה קשה, כפי שמציין הכתוב במפורש, ומה הוכחה יש בכך שגם פרעה לא ישמע.
ברם, העידה התורה כי בני ישראל לא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה, אולם משה רבינו סבור היה כי בו בעצמו תלוי הקולר, לפי שהוא ערל שפתיים, וממילא שפיר למד קל וחומר שפרעה ודאי לא ישמע לו.
דרך אחרת בביאור הקל וחומר, נעוצה בהבנת משמעות העבודה הקשה שישראל היו שרויים בה.
ההיא עבודה קשה, פירשו חז״ל, שבני ישראל היו שקועים בעבודה זרה של מצרים, ולפיכך לא יכלו לשמוע את דברי משה, ואם כן שפיר עבדינן קל וחומר לפרעה, דעל אחת כמה וכמה לא ישמע אל משה בהיותו בעצמו עבודה זרה, שכן עשה עצמו אלוה.
ביאור נוסף אמרו, שמסתבר שנוח לעורר הרהור תשובה בלבו של אדם מישראל אפילו כשהוא מאובן מחמת קוצר רוח ועבודה קשה, מאשר לעורר מחשבה טובה בלבו הטמא של פרעה ודומיו, לפיכך לימד משה קל וחומר הן בני ישראל לא אליי ואיך ישמעני פרעה.
עוד הסבירו בדרך צחות, שכאשר בני ישראל אינם רוצים לשמוע את דברי מנהיגיהם, אין המנהיגים יכולים להשפיע ולהועיל מאומה, לפי שכוחו של המנהיג נובע מן העם, ואם כן, אילו היו בני ישראל שומעים את משה, אזי היו פיו ושפתיו נפתחים ודבריו היו משפיעים גם על פרעה, אז ממילא שפיר טען משה, שכאשר בני ישראל לא שמעו, ממילא נעשה ערל שפתיים ולא ישמענו פרעה:
תגובות
הוסף רשומת תגובה