אופן סיפורן של עבדי אבות בחיי שרה (פרק כד פסוק מב), ואבוא היום אל העין ואומר ה' אלוקי אדוני אברהם אם ישך נא מצליח דרכי אשר אנוכי הולך עליה. ע"כ. והביא רש"י את דברי המדרש, אמר רבי אחא יפה שיחתן של עבדי אבות לפני המקום מתורתן של בנים, שהרי פרשה של אליעזר כפולה בתורה והרבה גופי תורה לא ניתנו אלא ברמיזה. עכ"ד. כלומר, האריכות בעניין אליעזר כפולה ומכופלת, גם בתיאור מעשה אליעזר עצמו המתפרש על כעשרים פסוקים וגם התיאור של סיפור המעשה שחוזר אליעזר ומספר המשתרע על יותר מעשרה פסוקים נוספים. אריכות זו מצדיק המדרש באמירה שיפה שיחתן של עבדי אבות, רוצה לומר, הסיפור של אליעזר עבד אברהם. אכן, עדיין צריך להבין מהו אותו יופי בשיחת אליעזר הנחזה לעינינו, ועוד יש להבין מה פשר האריכות בתיאור המעשה עצמו, תיאור שאיננו חלק משיחה של עבדי אבות, שגם פשר אריכותו קצת תמוהה. וכשמדקדקים הלשון באות הקושיות ומיישבות האחת את חברתה. לא הסיפור של עבדי אבות יפה, כי אם השיחה שלהם, רוצה לומר איך שהם מציגים את הסיפור ביחס למעשה. אופן ההצגה, העריכה והדגשים של הסיפור לעומת המעשה, חילוף המילים בהתאם לשומען, בדרך...

כל אשר לו ליצחק בחיי שרה (פרק כד פסוק י), ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדוניו וילך וכל טוב אדוניו בידו ויקום וילך אל ארם נהריים אל עיר נחור. ע"כ. ופרש"י, וכל טוב אדוניו בידו, שטר מתנה כתב ליצחק על כל אשר לו. עכ"ד. בבבא בתרא במשנה (דף קלג ע"ב) אמרו חכמים, הכותב את נכסיו לאחרים והניח את בניו, מה שעשה עשוי אבל אין רוח חכמים נוחה הימנו, והביאו על כך בגמרא (שם) את שאמר שמואל לרב יהודה, לא תיהוי בי עבורי אחסנתא ואפילו מברא בישא לברא טבא וכל שכן מברא לברתא, כלומר, אל תדון במקום שמעבירים את הנחלה אפילו מבן שאינו הגון לבן הגון, וכל שכן כשמעבירים את הנחלה מבן לבת. ע"ש. והקשו הראשונים, כיצד נתן אברהם את כל אשר לו ליצחק, והרי אברהם קיים את כל התורה כולה ואפילו ערובי תבשילין (יומא דף כח ע"ב), ואם כן כיצד העביר הנחלה מישמעאל ובני קטורה ונתנה ליצחק בעוד אמרו חז"ל על העברת נחלה לא תיהוי בי עבור אחסנתא וכו'. הרא"ם הציע, ושמא יש לומר, שאני הכא דכתיב כי ביצחק יקרא לך זרע. עכ"ד. כלומר, שרק יצחק ולא ישמעאל נחשב זרעו של אברהם, אפילו עד כדי שהאומר קונם שאיני נהנ...

ויברכו את רבקה בחיי שרה (פרק כד פסוקים ד, נח עד ס), כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק. ויקראו לרבקה ויאמרו אליה התלכי עם האיש הזה ותאמר אלך. וישלחו את רבקה אחותם ואת מניקתה ואת עבד אברהם ואת אנשיו. ויברכו את רבקה ויאמרו לה אחותנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שונאיו. ע"כ. הרי שאברהם שלח את אליעזר לקחת אשה לבנו ליצחק, אליעזר הלך ושאל לרבקה שהסכימה ללכת עימו ולבסוף שלחו את רבקה יחד עם אליעזר וברכו אותה. הגמרא בכתובות (דף ז ע"ב) מבררת מניין שברכת חתנים, היינו ברכות הנישואין הנקראות שבע ברכות, נאמרת בעשרה אנשים. אומרת הגמרא, מרות, שנאמר בה בנישואין של בועז ורות (פרק ד פסוק ב), ויקח עשרה אנשים מזקני העיר ויאמר שבו פה. והרי לנישואין עצמם אין צורך אלא בשני עדים, בהכרח שעשרת האנשים שלקח בועז הם לצורך ברכת חתנים. ורבי אבהו אמר מקור אחר לדבר, מהנאמר בתהילים (פרק סח פסוק כז), במקהלות ברכות אלוקים ה' ממקור ישראל, היינו שהברכה על עניין המקור צריכה קהל ואין קהל פחות מעשרה אנשים. והנה, במסכת כלה למדנו,  מניין לברכת חתנים מן התורה שנאמר  ויברכו את רבקה, וכן הביאו התוס...

נסיון השדה איתא בבבא בתרא (דף טו ע״ב), ויהי היום ויבואו בני האלוקים להתייצב על ה׳, ויבוא גם השטן בתוכם, אמר לפניו, רבש״ע, שטתי בכל העולם כולו ולא מצאתי נאמן כעבדך אברהם שאמרת לו קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה, ואפי׳ הכי בשעה שלא מצא מקום לקבור את שרה, עד שקנה בד׳ מאות שקל כסף, לא הרהר אחר מידותיך. ע״כ. ובפרשת וארא הביא רש״י (פ״ו פ״ה), אמר לו הקב״ה, חבל על דאבדין ולא משתכחין, יש לי להתאונן אחר מיתת האבות וכו׳, וכשבקש אברהם לקבור את שרה לא מצא קבר עד שקנה בדמים מרובים, ואע״פ שהבטחתיו לתת לו את הארץ. עכ״ל. צריך להבין מה מצא השטן ממעשה קניית שדה עפרון יותר מאשר שאר הנסיונות שנתנסה בהם אברהם. וכי מה הוכחה יש כאן לנאמנות של אברהם יותר משאר דברים. כמו כן, צריך להבין מדוע הזכיר ה׳ דווקא את קניית השדה כשהוכיח את משה. נראה כי בקניית שדה עפרון ישנם כמה מאפיינים מיוחדים שדווקא בהם נאמנותו של אברהם מתגלה. הנה, היה הדבר לאחר הנסיון הגדול ביותר, נסיון העקידה. בנסיון העקידה אברהם הגיע לשיא, ואף ה׳ אמר לו עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה. בנוסף, היה הדבר לאחר אחד הדברים הכואבים ביותר לאברהם, מות שר...

  ברכת אירוסין וברכה בשליחות בחיי שרה (פרק כד פסוק ס), ויברכו את רבקה ויאמרו לה אחותנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שונאיו. ע״כ. מפסוק זה, כתבו התוס׳ בכתובות (דף ז ע״ב) בשם מסכת כלה, ילפינן ברכת אירוסין, וכתבו, דלפי״ז מוכח שאף במקדש ע״י שליח מברכים ברכת אירוסין, שכן אליעזר קידש את רבקה בשליחות אדונו, ושוב כתבו דמסתמא הוי אסמכתא ואין להוכיח מזה שמברכין ברכת אירוסין ע״י שליח, ועכ״פ מ״ב שנסתפקו האם יש ברכת אירוסין בקידושין שעל ידי שליח, וצריך לעמוד על צדדי ספק זה, ובמה שונה שליח לקדש מאשר שליח למול, למשל, דקי״ל בשבת (דף קלז ע״ב) שמל את התינוק ומברך, וכן שליח להפרשת תרומה וכדו׳. ראשית, יש להבין את משמעות ברכת האירוסין, דהנה נחלקו הראשונים האם הינה ברכת המצוות או ברכת השבח, דברמב״ם בפ״ג מאישות (הלכה כג) מבואר שמדובר בברכת המצווה, ולפיכך מברך עליה עובר לעשייתן כמו בכל ברכת המצוות, אך ברא״ש בכתובות (פ״א סי׳ יב), וגם בתוס׳ הרא״ש (שם), איתא אחרת, דאין ברכה זו אלא ברכת השבח על קדושת ישראל בחופה וקידושין, וכ״כ הריטב״א שם, ויעויין במרדכי בריש כתובות (סי׳ קלב), ואף כי אין מקום להאריך בזה...

  כסף קניין וכסף קידושין בחיי שרה (פרק כג פסוק יג), וידבר אל עפרון באזני עם הארץ לאמר אך אם אתה לו שמעני נתתי כסף השדה קח ממני ואקברה את מתי שמה. ע״כ. הנה בריש קידושין ילפינן דאשה נקנית בכסף מקניין שדה עפרון, ויש מן האחרונים שנקטו בזה, דכיון שלומדים כסף קידושין מכסף קניין, יש לדמותם זה לזה בדיניהם ובפרטיהם, אולם יש לטעון על כך, דאפשר שהילפותא משדה עפרון אינה אלא ללמד שהכוונה בכי יקח איש אשה היא לקיחה בכסף, אבל גדרי כסף קידושין וכסף קניין שונים עד למאוד, ובכל מקרה צריך לעמוד על גדרי קניין הכסף, אם בקידושין ואם בקניין רגיל. הסמ״ע, חו״מ סי׳ קצ סק״א, כתב, דלא מהני כסף קניין אלא כשהכסף ניתן תמורת הדבר הנקנה ובשוויו, אבל לא כאשר ניתן כמעשה קניין מלאכותי בעלמא, כגון אם ירצה מאן דהו להקנות מתנה, הניתנת חינם ואין לה שיווי דהיינו תמורה, והביא הסמ״ע מקור לדבריו, הא שלמדנו קניין כסף משדה עפרון, ובשדה עפרון הלא הכסף, ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר, לא היה כסף קניין מלאכותי כי אם כסף שיווי ותמורת השדה. בקצירת האומר, יש לסייג חלק מדברי הסמ״ע, דלכאורה לא ילפינן קניין כסף משדה עפרון כלל, בניגוד להנחת...

  נסיון השדה איתא בבבא בתרא (דף טו ע״ב), ויהי היום ויבואו בני האלוקים להתייצב על ה׳, ויבוא גם השטן בתוכם, אמר לפניו, רבש״ע, שטתי בכל העולם כולו ולא מצאתי נאמן כעבדך אברהם שאמרת לו קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה, ואפי׳ הכי בשעה שלא מצא מקום לקבור את שרה, עד שקנה בד׳ מאות שקל כסף, לא הרהר אחר מידותיך. ע״כ. ובפרשת וארא הביא רש״י (פ״ו פ״ה), אמר לו הקב״ה, חבל על דאבדין ולא משתכחין, יש לי להתאונן אחר מיתת האבות וכו׳, וכשבקש אברהם לקבור את שרה לא מצא קבר עד שקנה בדמים מרובים, ואע״פ שהבטחתיו לתת לו את הארץ. עכ״ל. צריך להבין מה מצא השטן ממעשה קניית שדה עפרון יותר מאשר שאר הנסיונות שנתנסה בהם אברהם. וכי מה הוכחה יש כאן לנאמנות של אברהם יותר משאר דברים. כמו כן, צריך להבין מדוע הזכיר ה׳ דווקא את קניית השדה כשהוכיח את משה. נראה כי בקניית שדה עפרון ישנם כמה מאפיינים מיוחדים שדווקא בהם נאמנותו של אברהם מתגלה. הנה, היה הדבר לאחר הנסיון הגדול ביותר, נסיון העקידה. בנסיון העקידה אברהם הגיע לשיא, ואף ה׳ אמר לו עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה. בנוסף, היה הדבר לאחר אחד הדברים הכואבים ביותר לאברהם, ...