זמן מתן תורתנו
זמן מתן תורתנו
בראה (פרק טז מפסוק ט), שבעה שבועות תספור לך מהחל חרמש בקמה תחל לספור שבעה שבועות. ועשית חג שבועות לה' אלוקיך וכו'. ושמחת לפני ה' אלוקיך וכו'. ע"כ.
איתא בפסחים, דף סח ע"ב, ר' אליעזר אומר, אין לו לאדם ביו"ט אלא או אוכל ושותה או יושב ושונה, ר' יהושע אומר חלקהו חציו לאכילה ושתיה וחציו לבית המדרש וכו', א"ר אלעזר הכל מודים בעצרת בעינן נמי לכם, מאי טעמא, יום שניתנה בו תורה הוא. ע"ש.
ופרש"י, דבעינן נמי לכם, שישמח בו במאכל ובמשתה, להראות שנוח ומקובל יום זה לישראל שניתנה תורה בו. עכ"ל. היינו, שמשום שבאותו יום ניתנה התורה, אותו יום חשוב וראוי להרבות בו במאכל ובמשתה להראות כמה ישראל אוהבים אותו.
ותמה בעל העונג יום טוב, שהרי נחלקו רבנן ור' יוסי מתי ניתנה התורה, אם בז' בסיוון או בו' בסיוון, וא"כ, יחול החג מתי שיחול, בכל מקרה לאחת הדעות לא יהיה זה יום מתן תורה. ויתר על כן, הרי החג שחל לאחר ספירת שבעה שבועות, יכול לחול גם בה' בסיוון שאז אין זה אותו היום שניתנה בו התורה לכל הדעות.
והנה, די בכך ששבועות אינו יום מתן תורה לאחת הדעות כדי שתתעורר תמיהה, וכל שכן שייתכן שאינו חל ביום המתאים לאף דעה, אבל ביותר לא מובנת הלשון של ר' אלעזר שהדגיש במיוחד שהכל מודים שבעצרת בעינן נמי לכם. פשוט שאינו עולה לכל הדעות בדבר יום מתן תורה.
כיו"ב יש לשאול על הלשון שאומרים בתפילת החג, זמן מתן תורתנו, והרי זמן מתן התורה אינו בהכרח לאחר השבעה שבועות שאנו סופרים באותה שנה, באותו יום שאנו חוגגים את שבועות.
אלא בהכרח, רמוז כאן יסוד חשוב במהות של יום מתן תורה.
לגבי כל החגים, מדייק העונג יום טוב, קבעה התורה יום לחודש, כמו פסח וסוכות שנאמר לגביהם שהם בחמישה עשר לחודש הראשון והשביעי, וכיו"ב בראש השנה ויום הכיפורים. בעצרת, שבועות, לעומת זאת, לא נאמר אלא בשבועותיכם, אבל לא נאמר באיזה יום לחודש נערך החג. כן גם לגבי זמן נתינת התורה, לא נאמר בתורה באיזה יום לחודש היה.
אשר על כן, גם אם נדע באיזה יום בחודש אירע מעמד הר סיני ונתינת התורה, מכיוון שהתורה לא ציינה ותלתה את קבלת התורה ביום מסויים, זו האמת שנתינת התורה אינה תלויה בתאריך. נתינת התורה תלויה אך ורק בהכשרה לקבל אותה הנעשית בשבעה שבועות, ספירת העומר, של הכנה והיטהרות לקראתה.
כמו מתן תורה, כן חג השבועות לא תלוי בתאריך. הוא תלוי בשבעת השבועות שסופרים לפניו, שגם לגביו, בדומה לספירה ביחס לנתינת התורה, מהווים הכנה לקראתו. אם כן, הן מתן תורה והן חג השבועות אינם תלויים בתאריך, אלא בספירת העומר המהווה זמן הכנה לשני העניינים, כל אחד וההכנה המתאימה לו, אך מכל מקום, כיון ששני הדברים תלויים באותה ספירה שמתחילה באותו הזמן, כפועל יוצא חג השבועות חל בזמן של מתן התורה.
לכן בשבועות הכל מודים דבעינן נמי לכם ולכן נוסח התפילה הוא זמן מתן תורתנו, לפי ששבועות ומתן התורה, שניהם באותו יום שלאחר ספירת שבעה שבועות:
תגובות
הוסף רשומת תגובה