ורדפו מכם
ורדפו מכם
בבחוקותי (פרק כו פסוק ח), ורדפו מכם חמישה מאה ומאה מכם רבבה ירדופו. ע״כ.
וכתב רש״י וז״ל, ורדפו מכם, מן החלשים שבכם ולא מן הגבורים. חמשה מאה ומאה מכם רבבה, וכי כך הוא החשבון, והלא לא היה צריך לומר אלא ומאה מכם שני אלפים ירדופו, אל אינו דומה מועטין העושין את התורה למרובין העושין את התורה. עכ״ל.
ויש להעיר על דברי רש״י הראשונים, מן החלשים שבכם ולא מן הגבורים, דלכאורה אם הוא נס מה לי שיהיה בחלשים ומה לי שיהיה בגבורים. כך או כך, הכרעת צבא הגדול פי עשרים או פי מאה הוא דבר מופלג שיש בו נס גלוי.
בפשטות יש לומר, שמכל מקום רצה לרבות בנס כמה שאפשר. אכן, אין דומה צבא של חלשים לצבא של גבורים, כך שהנס בחמישה או מאה חלשים גדול הרבה יותר.
אך אפשר לומר יותר מכך, דאם היה הנס בגיבורים, אף שהוא נס מופלג שאין כמותו, מכל מקום היה איזשהו צד לתלות הדבר במידת הגבורה של אותם גיבורים. כלומר, אמנם ודאי ששום גבורה לא יכולה להגיע למימדים כאלו ובהכרח מדובר בנס, אלא שמכל מקום כיון שעכ״פ יש לאותם לוחמים איזושהי מעלה, ייתכן שתשכון בקודקוד מאן דהו המחשבה שאותה מעלת הלוחמים היא מופרזת לאין שיעור, ובזכותה אירע המופת. לכך אומר הכתוב כי המופת יהיה בלוחמים נטולי כל מעלה. לוחמים חלשים מהסוג הנחות ביותר, כך שיהיה ניכר וברור לכל שכל מעלה שתתגלה בשדה הקרב, לא תהא מעלה של הלוחם כי אם של בוראו.
והנה, בהמשך דבריו כתב רש״י במעלת מרובין העושין את התורה. כלומר, לכאורה, שאם תהיה מציאות של רוב כשרים שהולכים לפי התורה, אזי ישתנו דברים בעולם ותבואנה ברכות וטובות שונות לעולם ולישראל.
אמנם, בהשקפה שנייה, לא ייתכן שזהו הפירוש. הנה, הרמב״ם בהלכות תשובה (פרק ג הלכה ב) כתב, דאם העולם רובו חייב מיד הוא נחרב, ואם כן, בהכרח שיש בעולם רוב של זכאים ואין שום מציאות של רוב שאין בו זכאים. לכן הפירוש ברש״י, לכאורה, לא לעצם מציאות של רוב, שהרי זה קיים בלאו הכי, אלא שככל שהרוב יהיה יותר משמעותי וחזק, כך בהתאם תגברנה ותגדלנה הברכות והטובות המובטחות לישראל:
תגובות
הוסף רשומת תגובה