קורח וראש חודש

 קורח וראש חודש

פרשתנו, פרשת קורח, מספרת באופן פרטני אודות מחלוקתו של קורח ועדתו עם משה רבינו ע״ה, דרך ההכרעה במחלוקת לטובתו של משה והעונש הקשה של קורח וחבורת הניצים שעמו. העונש מתואר בפסוקים (פרק ט״ז מפסוק ל״ב): ״ותפתח הארץ את פיה ותבלע אותם.. וירדו הם וכל אשר להם חיים שאולה..״. אכן עונש קשה. כל זאת לא קרה אלא משום שמרידתם לא במשה לבדו הייתה כי אם גם בהי״ת, וכפי שהעיד משה עצמו (שם פסוק ל׳) ״כי נאצו האנשים האלה את ה׳״.

פרשני המקרא פרשו, שעיקר טענתו של קורח כנגד משה הייתה ש׳אפשר לשני מלכים בכתר אחד׳, כלומר, משה וקורח בכתר ההנהגה, וכמאמר הכתוב ״כל העדה כולם קדושים״. דברים אלו מהווים היפך דברי הקב״ה. כידוע, בכל ראש חודש מתחילה הלבנה להתמעט עד אמצע החודש, בו שבה היא למקומה, וכל סיבת מיעוט הלבנה היא מפני שבזמן בריאתה טענה כלפי הקב״ה ש׳אי אפשר לשני מלכים שישמשו בכתר אחד׳, כלומר, א״א שהיא והשמש תשמשנה בצוותא, וקיבל הקב״ה את טענתה ומיעטה. הרי שלא הסכים הקב״ה לשני מלכים שימשלו בכתר אחד, ולעומתו התייצב קורח ופער פיו לומר היפך אלוקיו, וכתגובה פערה הארץ פיה ובלעתו..

ממשיכה התורה ואומרת (שם פסוק ל״ד) ״וכל ישראל אשר סביבותיהם נסו לקולם כי אמרו פן תבלענו הארץ״. יש להבין מהו אותו קול אשר ממנו נסו כל ישראל, ומהי המשמעות של מנוסתם.

הכלי יקר, ר׳ שלמה אפרים מלונטשיץ (פולין 1540 – 1619), הביא את דברי הגמ׳ במסכת סנהדרין (דף קי ע״א) המספרת כי פעם אחת הראה ישמעאלי, סוחר, לאחד מן האמוראים, את המקום שממנו בוקעות מן האדמה צעקותיהם וזעקותיהם של בני קורח אחת לל׳ יום, ״משה אמת ותורתו אמת והם בדאים״. מבאר הכלי יקר, כי זהו הקול ששמעו כל ישראל וברחו מפניו, כי אמרו לעצמם הבא נדע מה היה עיקר חטאם של אלו ונשמר ממנו ולא תבלענו הארץ, כלומר, ולא נבלע באותו חטא. או אז באו ישראל חשבון ואמרו, אלו חטאו בכך שטענו שהם אמת ומשה בדאי ח״ו, וזאת יש לתקן ע״י הכרזה שאיננה משתמעת לשני פנים - ״משה אמת ותורתו אמת!״.

בדברי הגמ׳ בסנהדרין שקולם של בני קורח בוקע מן האדמה אחת לל׳ יום, פירש רש״י ז״ל, והוא בראש חודש, ותמה בעל ה׳חיים מירושלים׳, ר׳ חיים משה גאגין, מהיכי תיתי לרש״י שאכן בקע קולם דווקא בראשי חודשים, ותירץ בשם ה׳עיר דוד׳, בהתבסס על דברי הגמ׳ במסכת חולין בדף ס׳ ע״ב, שאחר שטענה הלבנה שא״א לשני מלכים בכתר אחד, ומעט אותה הי״ת, אמר הקב״ה הביאו כפרה עלי שמיעטתי את הירח, וזהו שעיר של ר״ח שנאמר בו לה׳. ע״ש. לפי״ז מסתבר מאוד הקשר שקשר רש״י בין צעקת והודאת בני קורח לבין ראשי חודשים, כי הנהו והנהו אהנהו להעמיד את היסוד שא״א לשני מלכים בכתר אחד.

מתוך מאמר שהתפרסם בעלון גבעת מרדכי - ישיבת חברון: