יראה, אהבה ולפני ה׳
יראה, אהבה ולפני ה׳
באחרי מות (פרק טז פסוק ל), כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה׳ תטהרו. ע״כ.
והנה כפל הלשונות בפסוק צריך ביאור, מדוע כתב יכפר עליכם ואח״כ לטהר אתכם, דהיינו הך, וכן חזר וכפל ואמר מכל חטאתיכם תטהרו.
עוד צריך להבין מהי הדגשת הפסוק בתוספת מכל חטאתיכם, והרי די בכך שהיה אומר לטהר אתכם מחטאתיכם וכולן בכלל. כן יש להבין מהו עניין של לפני ה׳, דהא פשיטא שכל דבר נעשה לפני ה׳ וביחס אליו.
ויש לומר בזה, דקודם לכן (פסוק כט) נאמר, תענו את נפשותיכם וכל מלאכה לא תעשו האזרח והגר הגר בתוככם. נראה כי טעמם ועניינם של אלו, העינוי ואיסור המלאכה, נתבאר בפסוק זה, כי ביום הזה וכו׳, כפי שמורה המילה כי המציינת סיבה או שעבוד והוספת הסבר, כדלהלן.
הנה, אמרו חז״ל ביומא (דף פו ע״ב), אמר ריש לקיש גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כשגגות וכו׳, איני והאמר ריש לקיש גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כזכיות וכו׳, לא קשיא, כאן מאהבה כאן מיראה. ע״ש. הרי שבתשובה של יראה ישנה מחילה וכפרה על חלק או על בחינה בעוונות, אך רק בתשובה מאהבה העוונות נעלמים כלא היו ואף הופכים לעניין חיובי וזכויות.
והנה, ברור שבעינוי הנפש וסיגוף הגוף אין תשובה מאהבה כי אם מיראה. העינוי רק פועל בבחינת מירוק הנאת החטא ולכן מחליש מחומרתו ומכפר בחינה בו, אבל לא גורם להעלמותו המוחלטת. זהו שאמר כי ביום הזה יכפר עליכם, רוצה לומר, תענו את נפשותיכם כי ביום הזה יכפר עליכם.
בהמשך הפסוק כתב לטהר אתכם, והכוונה ליתן טעם על מה שכתב קודם וכל מלאכה לא תעשו. שביתת האדם ממלאכתו מפנה את כוחו וזמנו להידבקות והתבוננות בדברים החשובים באמת. בענייני הרוח בכלל ובבוראו בפרט. התבוננות זו מושכת אל האהבה, ותשובה מאהבה לא פועלת רק למירוק החטא אלא לסילוקו ולהעלמתו המוחלטת, בבחינת טהור. זהו שאמר לטהר אתכם, רוצה לומר, וכל מלאכה לא תעשו כי לטהר אתכם.
אמנם, בנוסף ליראה והכפרה והאהבה והטיהור, ישנה עוד מעלה בתשובה וכנגדה עוד מעלה בכפרה.
האלשיך כתב, על הפסוק בתהילים (פרק לב פסוק א), לדוד משכיל אשרי נשוי פשע כסוי חטאה, שלא אמרו זדונות נעשות לא כזכויות אלא על עוונות, אבל הפשעים לעולם אין נעשים כזכויות. עוון הוא עבירה במזיד שנעשתה לתיאבון, לעומת פשע שהוא עבירה שמטרתה להכעיס.
זהו שהוסיף ואמר מכל חטאתיכם, כי תשובה רגילה, בין מיראה ובין מאהבה, אינה יכולה לכפר או לטהר אלא חלק מהעבירות ולא כולן. תשובה כזו יכולה לפעול רק עד לחומרה של עוון שנעשה לתיאבון, אבל פשע שנעשה להכעיס לא. אולם, ישנה החרגה. אם התשובה היא במדרגה של לפני ה׳, אז היא יכולה להיות בחינה של מכל חטאתיכם תטהרו. זו המדרגה השלישית בפסוק.
ונראה שאין תשובה לפני ה׳ אלא תשובה הנעשית בציבור, כפי שאמרו ביומא (שם), אמר רבי לוי, גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד שנאמר שובה ישראל עד ה׳ אלוקיך, רבי יוחנן אמר עד ולא עד בכלל, ומי אמר רבי יוחנן הכי וכו׳, לא קשיא הא ביחיד והא בצבור. ע״ש. הרי שתשובה בצבור היא זו שמגיעה עד כסא הכבוד ממש והיינו לפני ה׳, ולפי הפסוק זו הבחינה השלישית בתשובה שרק בעזרתה ניתן להפעיל את התשובה מיראה או מאהבה על כל העבירות, והפשעים בכללן:
תגובות
הוסף רשומת תגובה