מנות ומתנות במגילה (דף ז ע"א), תני רב יוסף ומשלוח מנות איש לרעהו שתי מנות לאיש אחד ומתנות לאביונים שתי מתנות לשני בני אדם. ע"כ.  כתב התרומת הדשן בסי' קיט, שאלה, בני אדם השולחים לחבריהם בפורים חלוקים וסדינים וכהאי גוונא, יוצאים ידי משלוח מנות או לאו. תשובה, יראה דאין יוצאים בהן דנראה טעם דמשלוח מנות הוא כדי שיהא לכל אחד די וספק לקיים הסעודה כדינא. כדמשמע בגמ' פ"ק מגילה ז ע"ב דאביי בר אבין ורב חנינא בר אבין הוו מחלפים סעודותייהו בהדדי, ונפקי בהכי משלוח מנות. אלמא דטעמא משום סעודה היא. ותו נראה דלא אשכחן בשום מקום דמיקרי מנות אלא מידי דמיכלי או דמשתי. וכן דקדק הרמב"ם בלשונו שכתב וחייב לשלוח שתי מנות של בשר או שתי מיני תבשיל או שתי מיני דאוכלים, ונראה דשתייה בכלל אכילה. ובמתנות לאביונים כתב מעות או מיני מאכלים. אלמא דגבי משלוח מנות סבר דווקא מידי דמיכלי. עכ"ל. כלומר, לדעת התרומת הדשן גדר משלוח מנות איש לרעהו הוא שהאיש יספק לרעהו סעודה, דהיינו שתי מנות מאכל או משקה. ממילא, הואיל ואין שייכות בין סדינים וחלוקים לסעודה, לא שייך שיתקיים בהם מצוות משלוח מנות...

לכבוד ולתפארת בתצווה (פרק כח פסוק ב), ועשית בגדי קודש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת. ע"כ. אמרו בגמרא במגילה (דף יב ע"א) על המלך אחשוורוש, בהראותו את עושר כבוד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו, אמר רבי יוסי בר חנינא מלמד שלבש בגדי כהונה, כתיב הכא יקר תפארת גדולתו וכתיב התם לכבוד ולתפארת. ופרש"י, שהיו בידו שם בגדי כהן גדול שהביאן מירושלים. ע"ש. ועוד אמרו שם, והקשות בכלי זהב וכלים מכלים שונים, משונים מיבעי ליה, אמר רבא יצתה בת קול ואמרה להם ראשונים כלו מפני כלים ואתם שונים בהם. ע"ש. היינו בלשצר מלך בבל שהשתמש בכלי המקדש שנבוכנצר בזז במשתה שערך, כמסופר בספר דניאל (פרק ה), ובעוד המשתה בעיצומו הופיעה יד שכתבה על הקיר מנא מנא תקל ופרסין, דהיינו נספרו ימיך וסופך הגיע, נשקלת במאזני צדק ונמצאת חסר ומלכותך תחולק ותינתן למדי ופרס. אם כן אומרת בת קול לאחשוורוש, הראשונים כלו מפני הכלים ואתם שונים וחוזרים על אותו המעשה. ויש לדייק, כי בת קול הכריזה על אחשוורוש כליה כמו בלשצר רק משום ששנה והשתמש בכלי המקדש, אבל על המעשה הנזכר קודם לכן, שלבש בגדי כהונה, לא אמרה כן. וצריך להבין במה נשתנו ב...

מסקי לאורייתא במגילה (דף כט ע"ב), מאי פרשת שקלים רב אמר צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי ושמואל אמר כי תשא וכו', מיתיבי חל להיות בפרשה הסמוכה לה בין מלפניה בין מלאחריה קורין אותה וכופלין אותה בשלמא למאן דאמר כי תשא היינו דמתרמי בההוא זימנא אלא למאן דאמר צו את קרבני מי מתרמי בההוא זימנא, אין לבני מערבא דמסקי לאורייתא בתלת שנין. ע"כ. מנהג ארץ ישראל, מפרש רש"י, מסיימין חמישה חומשין פעם אחת לשלוש שנים ולא בכל שנה כמו שאנו עושין. וכך סיכם זאת הרמב"ם מהלכות תפילה (פי"ג ה"א), המנהג הפשוט בכל ישראל שמשלימין את התורה בשנה אחת, מתחילין בשבת שאחר חג הסוכות וקורין בסדר בראשית, בשניה אלה תולדות, בשלישית ויאמר ה' אל אברם, וקוראין והולכין על הסדר הזה עד שגומרין את התורה בחג הסוכות, ויש מי שמשלים את התורה בשלש שנים ואינו מנהג פשוט. עכ"ד. אכן, בספר החילוקים שבין אנשי מזרח ובני ארץ ישראל, חיבור מראשית תקופת הגאונים, נכתב, אנשי מזרח עושין שמחת תורה בכל שנה ובני ארץ ישראל לג' שנים ומחצה. עכ"ד. הרי אין מנהג ארץ ישראל להשלים את התורה בשלוש שנים מכ...