חינם ואני קובע בדברים (פרק א פסוק יב), איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם. ע"כ. וידוע כי השבת בה נקראת פרשת דברים היא שבת חזון, השבת האחרונה מבין תלתא דפורענותא שלאחריה מתחיל השבוע שבו חל תשעה באב. ועוד נזכר בפרשה בתוכחת משה רבינו (פסוק כב), ותקרבון אלי כולכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ וישיבו אותנו דבר את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים אשר נבוא אליהן וכו'. ע"כ. הרי חטא המרגלים, וכתיב, אומרת הגמרא במסכת תענית (דף כט ע"א), ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא, אמר רבה אמר רבי יוחנן אותו לילה ליל תשעה באב היה, אמר להם הקדוש ברוך הוא אתם בכיתם בכיה של חינם ואני קובע לכם בכיה לדורות. ע"ש. חטא המרגלים אליו מתייחס משה רבינו אירע בתשעה באב ומתקשר אל גזירת הצרות שחלו בעתיד באותו היום. פשט התלמוד הוא שהואיל ובני ישראל בכו בהקשר למעשה המרגלים, על דרך מידה כנגד מידה ישובו ויבכו בעתיד בגין חורבן בית המקדש. ומדוע מלכתחילה הבכיה של אותו לילה טעונה עונש, זאת מנמקת הגמרא על ידי הקביעה שהייתה זו בכייה לחינם, שכן הארץ אשר עברו המרגלים לתור אותה טובה היא מאו...

  אבלות ט׳ באב ואבלות על המת בעניין מהות האבלות בבין המצרים וחודש אב. ר׳ שלמה פישר בדרשות בית ישי, דרוש יג דרשה לשבת חזון, עומד על הנקודה הבאה. אנו מוצרים בהלכה חיוב אבלות על חורבן בית המקדש, וכן חיוב אבלות על המת. ישנן גם נקודות דמיון בין האבלויות הללו בהלכה, כגון האיסור ללמוד תורה בתשעה באב, כיון שהיא משמחת, כשם שאסור לאבל ללמוד תורה, ועוד כדו׳. מאידך גיסא, אנו מוצאים הבדל מרכזי בין אבלות החורבן לבין אבלות על המת, כגון, שבאבלות על החורבן, האבלות מוסיפה והולכת, רוצה לומר, בתחילת בין המצרים האבלות הינה קלה ונוהגים בה רק חלק מן האיסורים, ולאחר מכן האבלות מחמירה והולכת עם תחילת חודש אב, בה מתחילים איסורי תשעת הימים, ולאחר מכן מגיעים איסורי שבוע שחל בו, ולבסוף מגיעה יום תשעה באב עצמו שבו האיסורים וההגבלות המשמעותיים ביותר. לעומת זאת, באבלות על מת, סדר החומרה הוא סדר יורד, דביום הראשון נוהגות המגבלות החמורות ביותר, ולאחר מכן בשלושת הימים הראשונים הדנים נעשים קלים יותר, ואחר כך מגיעה השבעה, ולאחר מכן השלושים וכך הלאה. בטעם ההבדל, מבאר הבית ישי, שבאבלות על המת, הציווי איננו להצטער צער פנ...