הפלא שקרה עם און ואשתו
הפלא שקרה עם און ואשתו
בקרח (פרק טז פסוק א), ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן. ע״כ.
במסכת סנהדרין, דף קט ע״ב, מספרת הגמ׳ שאון בן פלת ניצל בסופו של דבר מן המחלוקת ומן הגורל המר של המשתתפים בה בזכות אשתו, ששכנעה אותו שאין לו סיבה להכניס את ראשו למיטה החולה, וכך אמרה לו, בין אם קורח יהיה המנהיג ובין אם משה יהיה המנהיג הלא אתה בכל מקרה לא תהיה אלא תלמיד, כך שאין לך סיבה להכניס ראשך בעניין זה.
המשיכה הגמ׳ ואמרה, שענה און בן פלת לאשתו, צודקת את, אך כבר נמניתי עמם ואיני יכול להשתמט, ולבסוף מילטה אותו אשתו ע״י כך שעמדה בפתח האוהל כששערה סתור, וכל מי השגיע היה מנוע מלהכנס עד שעזבו את המקום, וכך ניצל און מאש המחלוקת.
דרשה הגמ׳ שעל אשה זו נאמר במשלי (פרק יד), חכמות נשים בנתה ביתה, ועוד דרשה לגבי שמו של און, פלת שנעשו לו פלאות, בן ראובן בן שראה והבין. ע״ש.
ועל פניו גמ׳ זו מעלה תמיהות מכמה פנים, ראשית, מהו הפשר של השבח הגדול שחולקת הגמ׳ לאשת און עד כדי שקוראת עליה חכמת נשים בנתה ביתה, והרי בסך הכל טענתה הייתה פשוטה עד למאוד, שאון בן כך ובין כך לא יהיה מנהיג, וא״ת דבגלל מה שעשתה אח״כ, שישבה בפתח האוהל עם שיער סתור, י״ל דזהו דבר שאינו מסתבר, כי הפסוק חכמת נשים ודאי לא מתכוון אלא לחוש מיוחד או התבוננות שונה על הדברים וכדו׳.
שנית, מה הכוונה בדרשת הגמ׳ פלת שנעשו לו פלאות, והרי לא מצינו שום פלאות שקרו עימו, ואם הכוונה לטענת או מעשה אשתו הרי הדברים פשוטים ונורמטיביים ולא מסתבר שלזה יקרא פלאות.
זאת ועוד, יש להבין את פשר הדרשה בן ראובן שראה והבין, והרי לפי כל תיאור הגמ׳ מה שגרם לאון לפרוש מן המחלוקת לא הייתה איזו ראיה והבחנה שלו בטעות של קורח והחולקים במחלוקת, אלא נימוק פשוט ואנוכי של אשתו שבכל מקרה לא יהיה און מנהיג, ומימוש בפועל של הטיעון מצד אשתו שסתרה שערה וכו׳.
ונראה בפירוש כל הדברים הוא כך, דהנה הרב דסלר, במכתב לאליהו ח״ד, הקשה על כל עניין קורח, כיצד יכלו קורח ועדתו, החשובים והחכמים, לטעון טיעוני הבל דוגמת הטענה שטוב היה להם במצרים וכדו׳, והרי פשוט שיכלו לכאורה להבחין שהטיעונים אותם הם טוענים אינם יותר מאשר טיעוני שטות.
וענה הרב דסלר, תוך כדי הבחנה נכונה ואמיתית בהתנהגותו של אדם שיש לו מניעים בכלל ובמחלוקת בפרט, שהתאווה אשר מניעה את האדם סותמת את עיניו ואת מוחו, כך שכל טיעון הבל ושטות ישכנע אותו, ונעשה לאותו אדם כתירוץ וכהצדקה לרצון ולתאווה שלו.
לפי״ז ניתן להסביר את כל דברי הגמ׳ הדק היטב, דהנה ברור שמטבע הדברים און בן פלת לא נכנס לביתו תוך הכרזה ברורה שאינה משתמעת לשני פנים שרוצה בכבוד ורק בכבוד וזהו המניע והטריגר לכל צעד ושעל בהשתתפותו במחלוקת קורח ועדתו, אלא כיסה און את תאוותו זו בטיעונים עקרוניים וחשובים, כי כל העדה כולם קדושים וכו׳.
אשתו של און, היא זו שזיהתה בפיקחותה, בזכות אותה חכמת נשים שהייתה בה, שמתחת לכל הטיעונים העקרוניים והנעלים עומדת למעשה תאוות כבוד פשוטה, והייתה לה התבונה שלא להתפתות, כפי שמן הסתם היו נכשלים רבים, ולנסות לשכנע את בעלה בטיעונים נגדיים חשובים אודות גדלות הקב״ה וגדלות משה רבינו וכיו״ב, כי כל ניסיון כי האי לא היה מועיל במאומה, שהרי און הונע על ידי תאוות הכבוד שסתמה עיניו ומוחו, וכל עוד לא מטפלים ישירות בעיקר הסיבה שהיא התאווה, און ותאוותו המדברת מבעל לגרונו לא יסתו מעמדתם מאומה.
משום כן אמרה אשתו של און לאון דבר פשוט, כי עיקר הסיבה להשתתפות במחלוקת לא תבוא בשום אופן לידי מימוש, לפי שבין אצל משה ובין אצל קורח לא יקבל כבוד, ומאחר שהעמידתו אשתו על מקומו והוציאה ממנו תאוות הכבוד בהשתתפות במחלוקת, שוב כבר חזרה אליו צלילות דעתו וידע און לראות ולהבין שקורח טועה וטיעוניו הבלים.
עתה מובן מאוד מה הייתה חכמת הנשים של אשת און, כאמור, לפי שידעה לזהות את בעיית התאווה לכבוד שבלב בעלה תוך התמצאות גדולה בנפש האדם, ומובן גם מהם פלאי הפלאות שנעשו לאון בן פלת, שכן אשתו ברגע האמת התעלתה על עצמה והתמודדה עם הבעיה בדרך לא שגרתית, וכן מובן מאוד מה שקורא המדרש על און בן שראה והבין, כי אף על פי שבתחילה לא שם לב לשיקול הלא רציונלי שמניע אותו, וגם כשאשתו טענה כנגדו לא כל כך קיבל את טענותיה, בסוף כשהצילתו במעשיה שוב ראה והבין את כוונתה, כי הכבוד הוא שמניע אותו וודאי מדובר במניע לא ראוי, מה גם שאף כבוד בכל מקרה לא יקבל.
עוד הסבר, אומרים בשם ר״ח שמואלביץ, לשבח הגדול שניתן לאשת און, אף על פי שטענתה פשוטה מאוד לכאורה, שאמנם נכון שהייתה טענתה טענה פשוטה של שכל ישר, אבל האי גופא, שימוש בשכל ישר, כאשר מדובר בשעה של מדון וריב, סערת רגשות, התלהמות וזריקת סיסמאות לאוויר, הינו דבר נעלה ופלאי, ועל זאת נשתבחה אשת און, והלוואי שכל אדם ינהג בשכל ישר בשעות קשות כי האי:
תגובות
הוסף רשומת תגובה