זמן מתן תורתנו בראה (פרק טז מפסוק ט), שבעה שבועות תספור לך מהחל חרמש בקמה תחל לספור שבעה שבועות. ועשית חג שבועות לה' אלוקיך וכו'. ושמחת לפני ה' אלוקיך וכו'. ע"כ.  איתא בפסחים, דף סח ע"ב, ר' אליעזר אומר, אין לו לאדם ביו"ט אלא או אוכל ושותה או יושב ושונה, ר' יהושע אומר חלקהו חציו לאכילה ושתיה וחציו לבית המדרש וכו', א"ר אלעזר הכל מודים בעצרת בעינן נמי לכם, מאי טעמא, יום שניתנה בו תורה הוא. ע"ש.  ופרש"י, דבעינן נמי לכם, שישמח בו במאכל ובמשתה, להראות שנוח ומקובל יום זה לישראל שניתנה תורה בו. עכ"ל. היינו, שמשום שבאותו יום ניתנה התורה, אותו יום חשוב וראוי להרבות בו במאכל ובמשתה להראות כמה ישראל אוהבים אותו.  ותמה בעל העונג יום טוב, שהרי נחלקו רבנן ור' יוסי מתי ניתנה התורה, אם בז' בסיוון או בו' בסיוון, וא"כ, יחול החג מתי שיחול, בכל מקרה לאחת הדעות לא יהיה זה יום מתן תורה. ויתר על כן, הרי החג שחל לאחר ספירת שבעה שבועות, יכול לחול גם בה' בסיוון שאז אין זה אותו היום שניתנה בו התורה לכל הדעות.  והנה, די בכך ששבוע...