הזכיר כלב ולא יהושע
הזכיר כלב ולא יהושע
בשלח (פרק יד פסוק כד), ועבדי כלב עקב הייתה רוח אחרת עמו. ע״כ. שאלו המפרשים, מדוע משבח כאן הכתוב את כלב בלבד ולא גם את יהושע, והרי גם יהושע התנגד למרגלים.
יש שיישבו יישוב פשוט, דאע״פ שגם יהושע התנגד הרי שרק כלב היסה את העם, ולכן ציין הכתוב לשבח רק אותו, אך הדבר מוקשה, דלא משמע שבא הכתוב אלא להבחין בין החוטאים לבין מי שלא חטאו, והרי בזה שווה יהושע לכלב, ששניהם לא חטאו.
האור החיים תירץ, דיהושע ניצל בזכות תפילת משה עליו, משא״כ כלב עליו יהושע לא התפלל, ולכן מציין הכתוב רק את כלב, כי הוא היחיד שעמד בפני החטא על אף שהיה לו פיתוי, ועל אף שמשה לא התפלל עליו.
והמשיך האור החיים לבאר לפי זה את מילות הפסוק עקב הייתה רוח אחרת עימו, שליהושע, ע״י תפילת משה, לא היה אפילו פיתוי להגרר לעצת המרגלים, אך לכלב היה פיתוי כזה, וכמעט שבא לידי עבירה, וא״כ זוהי הרוח האחרת שהייתה בכלב, הרוח הרעה של החטא שממנה השכיל כלב לברוח ולהנצל.
וכך לשון האוה״ח הקדוש, שהגם שיהושע גם כן לא ניאץ ה׳ עם המרגלים, אף על פי כן זה היה לו סיבה, תפילת משה הצילתו מיצר הרע ומכוחותיו שהם המרגלים, לבל יטעוהו, מה שאין כן כלב, שנכנס בגדר סכנת יצר הרע וחברתו הרשעה, ותחל רוח רעה לפעמו, והראיה שהלך ונשתטח על קברות האבות (סוטה דף לד ע״ב), והוא אומרו רוח אחרת עמו, ואף על פי כן וימלא אחרי, פירוש, השלים אחר רצונו יתברך וכו׳ וזה הוא על דרך אמרם ז״ל (קידושין דף לט ע״ב), מי שבאה עבירה לידו וניצול הימנה, נותנין לו שכר כעושה מצווה, וזה אינו ביהושע, כי לא היתה רוח אחרת עמו להטעותו מדרך השכל, כי משה מנעו, ויש כח בתפילת הצדיקים גם לבחינה זו, בסוד צדיק מושל ביראת ה׳, והבן. עכ״ד:
תגובות
הוסף רשומת תגובה