הפסקת בקשת גשמים, סוכות ופסח
הפסקת בקשת גשמים, סוכות ופסח
נפסק בשו״ע (או״ח סי׳ קיז ס״א), ברכת השנים צריך לומר בה בימות הגשמים ותן טל ומטר, ומתחילין לשאול מטר בחוצה לארץ בתפילת ערבית של יום ס׳ אחר תקופת תשרי וכו׳, ובארץ ישראל מתחילין לשאול מליל ז׳ במרחשוון, ושואלין עד תפילת המנחה של ערב יום טוב הראשון של פסח, ומשם ואילך פוסקין מלשאול. עכ״ל.
הרי שמתחילים לשאול גשמים רק בז׳ במרחשוון ולא ביום טוב אחרון של סוכות, שבו מתחילים להזכיר גשמים, וזאת כדי שעולי הרגל שעלו לירושלים בחג הסוכות יספיקו לחזור למקומם לפני ירידת הגשמים, וממשיכים לבקש גשמים עד ערב יום טוב הראשון של פסח.
ונשאלת השאלה, דכשם שלאחר סוכות דואגים לעולי הרגל שיוכלו להגיע לביתם לפני הגשמים, כמו כן מן הראוי היה לתקן שיפסיקו לבקש גשמים ט״ו יום לפני הפסח, על מנת שעולי הרגל שבאים להקריב קרבן פסח יוכלו להגיע לירושלים ללא גשמים, כה״ק בספר לבני ישראל, ותירץ על כך ג׳ תירוצים.
ראשית, אנשים הולכים לעבודתם כל תקופת החורף, אף בימי הגשמים, לפי שמתלבשים בהתאם, וזאת הבעיה לגבי סוכות, שבשעת העלייה לרגל עדיין הייתה זו עונת הקיץ, כך שהעולים הגיעו לירושלים עם בגדי קיץ וכשירד גשם לא יהיו באמתחתם בגדים מתאימים, וכנראה להיסחב מראש גם עם בגדי חורף זו טרחה גדולה, אבל לגבי פסח אין כלל בעיה, כי אילו ירדו גשמים קודם הפסח בשעה שעולים לרגל, יהיו האנשים מלובשים בבגדי חורף מתאימים.
תירוץ נוסף, דבאמת חודש תשרי עדיין אינו זמן גשמים, ורביעה ראשונה מתחלת רק בחשוון (יעויין בתענית דף ה), ולכן מתחשבים בעוברי דרכים וממתינים מלבקש ירידת גשמים עד ז׳ בחשוון, אבל בתחילת חודש ניסן זהו עדיין זמן גשמים, ולפי דעה אחת נמשך אפילו עד סוף ניסן, וכיון שכך אין מבקשים להפסיק את הגשמים כלל, אפי׳ בשביל עולי הרגלים.
עוד הסבר אפשרי, שיש לחלק בין העלייה לירושלים לבין החזרה ממנה, דאם גשמים יצערו את העולים לירושלים קודם הפסח, דבר זה לא ימנע מהם להמשיך ללכת ולעלות, כי אף אחד לא יוותר וימנע מעלייה לרגל, אבל אילו יפריעו הגשמים לאחר סוכות בחזרה של כל אחד לעירו ולביתו, עלולים אנשים להתעכב משום כך, להנזק ולהזיק מבחינה כלכלית ולא רק:
תגובות
הוסף רשומת תגובה