ערי המקלט
ערי המקלט
במסעי (פרק לה פסוקים ו ז), את הערים אשר תתנו ללויים את שש ערי המקלט אשר תתנו לנוס שמה הרוצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר כל הערים אשר תתנו ללויים ארבעים ושמונה עיר. ע״כ.
הרי נצטוו כאן בני ישראל להפריש ארבעים ושמונה ערים מתוך הערים שניתנו להם בנחלה, ולתיתן ללויים, ומתוכן, שש ערים תשמשנה כשש ערים עיקריות, ולכן נאמר את שש ערי המקלט, אך גם ארבעים ושתיים הנותרות שימשו כערי מקלט, ולכן נאמר ועליהם תתנו ארבעים ושתיים עיר, ברם, ישנו הבדל בין אותן ערים לבין השש העיקריות, כפי המבואר במסכת מכות דף י ע״א, שש העיקריות מגינות על הרוצח בין לדעת בין שלא לדעת, כלומר, בין אם נכנס לשם בכוונה ובין אם נקלע לשם בלי כוונה, ואילו מ״ב הערים הנותרות קולטות רק לדעת, כלומר, רק רוצח שנכנס לשם בכוונה להימלט.
עוד יעויין במנחת חינוך, מצווה תכ אות ב, שמסתפק האם הדעת הדרושה בארבעים ושתיים הערים צריכה להיות בשעת הכניסה דווקא או שמא גם אם נקלע לשם במקרה ואח״כ נודע לו שזו עיר מקלט נחשב שנמצא שם לדעת.
עוד נפקא מינא איכא בין שש הערים העיקריות לשאר מ״ב הערים, כדאיתא במכות דף יג, שבמ״ב הערים, הרוצחים צריכים לשלם ללויים שכר דירה, ואילו בשש הערים העיקריות אין צריכים.
זאת ועוד, ציין האור החיים, שאם רבו הרוצחים עד כדי כך שאין מקום בערים גם לרוצחים וגם ללויים, אזי בארבעים ושתיים הערים הדין הוא שהרוצחים נדחים מפני הלויים, ואילו בשש הערים, הלויים הם שנדחים.
על כל פנים, יש להבין, מדוע דווקא ערי הלויים משמשות כערי מקלט.
זאת מבאר החינוך במצווה תח, ומפני גודל מעלתם, של הלויים, וכושר פעלם וחין ערכם נבחרה ארצם לקלוט כל הורג נפש בשגגה יותר מארצות שאר השבטים, אולי תכפר עליו אדמתם המקודשת בקדושתם, וממשיך החינוך ואומר, ועוד טעם אחר בדבר, כי בהיותם אנשי לבב ידועים במעלות המידות וחכמות נכבדות, ידוע לכל שלא ישטמו הרוצח שינצל אליהם ולא יגעו בו, ואף כי יהרוג אחד מאוהביהם או מגואליהם, אחר אשר בפתע בלא איבה יהרגנו, ועל השבט הזה הנבחר נאמר (דברים לג ט), האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו, כלומר, שלא יעשו דבר בעולם זולתי מדרך היושר ועל כיוון האמת:
תגובות
הוסף רשומת תגובה