וספרתם לכם ממחרת השבת
וספרתם לכם ממחרת השבת
כתיב (ויקרא פכ"ג פט"ו), וספרתם לכם ממחרת השבת. ע"כ.
שבת זו אינה שבת רגילה, כי אם יום טוב ראשון של פסח, כידוע. בכל התורה כולה לא מצינו יום טוב נוסף שכונה שבת, ולכן יש לבאר מדוע דווקא פסח התייחד ונקרא בשם שבת.
רבי מרדכי יהודה לייב זק"ש העלה שני עניינים בהם דומה פסח לשבת.
בשבת ישנו איסור הוצאה, דהיינו הוצאה מרשות לרשות, ובדומה לזה ישנו איסור הוצאה בפסח, של הבשר, כדכתיב (שמות פי"ב פמ"ו) לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה. מלבד הדמיון בעצם העובדה שישנו איסור הוצאה בשבת ובפסח, גם בגדרי ההוצאה ישנו דמיון, כמו שאמרו בפסחים (דף פה ע"ב), שבעינן בפסח שיעשה עקירה והנחה כדי להתחייב, כמו בשבת.
עניין נוסף שבו מתקשר פסח לשבת, הוא לגבי ההשגה של זרים בו.
הנה, אמרו בסנהדרין (דף נח ע"ב) שגוי ששבת חייב מיתה, ואולם יום טוב מותר לו לשמור. כך אמרו בכריתות (דף ט ע"א) לגבי גר תושב שמשמר שבתו כישראל ביום טוב. טעם הדבר, משום שגוי אינו מופקע מרוחניות. דברים שנעשים לה' באופן פשוט הגוי יכול לעשות, כמו להקריב עולה, שכולה כליל, או לשמור יום טוב כלפי ה'.
דברים שגוי מופקע מהם, הם דברים שעל פניו הם חומריים, אך בכל זאת מקודשים ובעלי משמעות רוחנית. כך למשל שלמים, שאין גוי מקריב, שכן בניגוד לעולה הם נאכלים, והגוי מופקע מהמהות של השלמים לקדש את החומר ולממש רוחניות בעזרת גשמיות. כן גם השבת, שכולה לה', גם התורה והתפילה שבה, אבל גם האכילה, השתייה והמנוחה שבה, דברים שהגוי מופקע מלהשיג את הרוחניות שבהם.
מנגד, מיום טוב אין הגוי מופקע. אכילה ושתייה ביום טוב, אינם נקראים לה' אלא לכם, כמו שאמרו בפסחים (דף סח ע"ב), חלקהו חציו לה' וחציו לכם. ומכיון שביו"ט הרוחניות היא רוחניות והגשמיות היא גשמיות, והחלוקה בין הדברים ברורה וללא ערבוב, אין הגוי מופקע מכך. בשבת לכו"ע יש עניינים של לכם, אכילה, שתייה ומנוחה, ולא נאמרה חלוקה לגביה בין עניינים אלו, הגשמיים, לבין העניינים הרוחניים. משמעות הדבר שגם הדברים הגשמיים נעשים עבור הרוח, ובזה, כאמור, אין שייכות לגוי.
הרי ששבת שייכת רק לעמ"י ולא לשאר האומות בניגוד לחגים. אמנם, בזה שונה פסח משאר המועדים, שכן אף שגוי מותר באכילת קרבנות מכל מקום בפסח הוא אסור. ועוד נאמר בפסח, והיה הדם לכם לאות, ואמרו במכילתא לכם ולא לאחרים, דהיינו שהפסח מופנה פנימה ולא לזרים או אומות העולם, בניגוד לסוכות, למשל, בו מקריבים שבעים פרים כנגד שבעים האומות.
נמצא שפסח, כמו שבת, שייכים לעם ישראל ואינם מופנים החוצה, לזרים ולשאר האומות, ובכך הם דומים:
תגובות
הוסף רשומת תגובה