החלום ופתרונו
החלום ופתרונו
במקץ (פרק מא מפסוק לג), ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים יעשה פרעה ויפקד פקידים על הארץ וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע ויקבצו את כל אוכל השנים הטובות הבאות האלה ויצברו בר תחת יד פרעה אוכל בערים ושמרו והיה האוכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיין בארץ מצרים ולא תכרת הארץ ברעב. ע״כ.
שואלים העולם, מי בקש ממנו מיוסף לעוץ עצה לאחר שפתר החלום, והמהרי״ל דיסקין רצה לבאר עניין זה.
לפיו, נראה לומר שהוצרך לומר את עצתו, כי הנה כתוב למעלה בפרשה, וישלח ויקרא את כל חרטומי מצרים ואת כל חכמיה וכו׳ ואין פותר אותם לפרעה, ופרש״י בשם המדרש, שהיו פותרים אותם אבל לא לפרעה, שלא היה לו קורת רוח בפתרונות, שהיו אומרים שבע בנות אתה מוליד ושבע בנות אתה קובר וכו׳, ויש לתמוה מדוע לא נפל ברעיונם של החרטומים פתרונו של יוסף, הסביר הרבה יותר מאשר הפתרונות שהם הציעו, כי מאוד מתקבל על הדעת שפרות מרמזות על תבואות כמ״ש רב תבואות בכוח שור, וברור שהשיבולים קשורות לתבואות.
אלא, העניין הוא כך, שהחרטומים היו מעין אצטגונים שרואים מה עתיד להיות, ואם רואים שיהיה דבר מסויים אזי יפתרו החלום שגם כן יתכוון לאותו דבר, אולם הכא שאני, כי ראו בחזיונם שלא תתקיימנה בדיוק שבע שני שבע ושבע שני רעב, כי שנות הרעב למעשה היו שנתיים, וגם הרעב לא היה כ״כ רעב והשבע לא היה כ״כ שבע משום שיוסף אגר השבע של שנות השבע למען הרעב של שנות הרעב, ולכן חששו לפתור החלום לשבע שני שבע ושבע שני רעב פן יתפסו כבדאים.
כעת, האצטגונים אינם רואים כי אם דבר שעומד להיות בודאי, אבל דבר שהיה יכול לבוא ומחמת איזו סיבה והתערבות הדבר משתנה או מתעכב, זאת אינו בטווח החזיון והשכל של החרטומים כלל, ולכן אף שהיו יכולים לפתור את החלום, לא היו יכולים להתמודד עם העובדה שהחלום אינו מתאים למה שיתרחש בעתיד, דהיינו פוטנציאל של רעב גדול שעל ידי התערבות התעכב.
אם כן, ברור שיוסף הוכרח לומר לפרעה את עצתו ירא פרעה איש נבון וחכם וכו׳, כי אם היה אומר רק הפתרון שיהיו שבע שני שובע ואח״כ שבע שני רעב, היו החרטומים מכחישים אותו מיד והיו אומרים לו כיצד הפתרון הוא שיהיו שבע שני רעב והרי בחזיון אין נראה כן, משום הכי אמר יוסף לפרעה שה׳ הראה לו חלום נבואי כדי שיעשה עצה טובה שלא יהיה הדבר הזה, ודבר זה לא היו החרטומים יכולים לדעת משום שהם אינם חוזים דברים דינאמיים שאינם מוכרחים לבוא בבירור, ולאחר ששמעו את דברי יוסף ממילא וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני עבדיו דהיינו החרטומים.
זהו שאמר אחר כך פרעה אל עבדיו, הנמצא כזה איש אשר רוח אלוקים בו, כי עניין כזה לא יוכל אדם לדעת כ״א בכוח נבואה אלוקית, וזהו נמי מה שאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלוקים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך, ופירוש כל זאת הוא גם פתרון החלום וגם העצה שבאה בעקבותיו להתאים את החלום למציאות, דהיינו התמודדות דינמית עם העתיד החזוי, מה שודאי מצדיק מינויו של יוסף למינוי למשנה למלך:
תגובות
הוסף רשומת תגובה