הרואה סוטה יזיר עצמו
הרואה סוטה יזיר עצמו
בנשא (פרק ו פסוק ב), איש או אשה כי יפליא וכו׳. ע״כ. וכתב רש״י ז״ל, למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה, לומר לך שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין. עכ״ל.
ההגיון בדבר, שכתגובת נגד למעשה הסוטה יעשה הרואה מעשה נזירות, דחטאה של הסוטה מנוגד הוא לשכל ולאנושיות, וכמו כן גם פרישותו של הנזיר מנוגדת לשכל האנושי, ואם כן, כמו שהעולם נוהג בניגוד לשכל ולנימוס בענייניו השפלים, כתגובה לכך יש לנהוג בעניינים שבקדושה בניגוד לשכל, ולהתרחק מן השפלות עד לקיצוניות, על ידי הוספת גדרים וסייגים.
והנה לפי סדר מסכתות הש״ס קודמת מסכת נזיר למסכת סוטה, ופירשה הגמ׳ טעמו של דבר, כפי שהביא רש״י, שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין, אך צריך להבין מדוע שונה הסדר בתורה שבעל פה, בסדר המסכתות, מאשר הסדר שבתורה שבכתב, שבה נאמרה פרשת סוטה לפני פרשת נזיר.
והתשובה לכך, דלכתחילה הדרך להגיע אל הקדושה, אל הנזירות והפרישות, היא ע״י קיום מושלם של סור מרע ועשה טוב (תהילים פרק לד פסוק טו), כלומר, להיווכח בראיית הרע והכרתו, כגון ראיית סוטה בקלקולה, ואז להתרחק ולפרוש ממנו ולהזיר עצמו כל הדרך אל הקדושה.
אמנם, אע״פ שכך דרכה של תורה, ראו חכמים כי דרך זו קשה מאוד לקיימה, כי מי יוכל להיווכח לרע ולהצליח להתנער ולסור ממנו בשלמות ולהגיע אחר כך אל שלמות הטוב, וכך אם ימתין האדם עד אשר יצליח להיות סר מרע באמת ובשלמות כדי שיוכל להתקדם בקדושה, יעברו עליו כל ימי חייו ואל ועשה טוב לא יגיע, משום כך חידשו חכמנו דרך חדשה, שיתחיל אדם לעסוק בנזירות ולעשות את הטוב, אפי׳ אם עדיין לא נטהר בשלמות וטרם סר כליל מן הרע, והדבר הזה עצמו יסייעו להגיע מהר יותר אל הטהרה.
וכן פירש בעל החידושי הרי״ם ז״ל את הפסוק בתהילים, סור מרע, אל תתן דעתך עליו כלל, כי אם עשה טוב, עסוק ופעל טוב, כי אז ממילא יסור הרע מעליך.
וזהו אשר הקדימו חז״ל נזיר לפני סוטה, בניגוד לתורה שהקדימה סוטה לנזיר, שכן התוו דרך חדשה מהדרך המקורית, שיתחיל אדם קודם בנזירות אע״פ שעדיין לא התרחק לחלוטין מקלקול הסוטה, והיינו עשיית טוב שתבטל ממילא את הרע:
תגובות
הוסף רשומת תגובה