סנפיר וקשקת
סנפיר וקשקת
בראה (פרק יד פסוק ט), כל אשר לו סנפיר וקשקשת תאכלו. ע"כ.
הנה במסכת נדה, דף נא ע"ב, מבואר כלל, שכל שיש לו קשקשים יש לו גם סנפירים, ומקשה שם הגמ', דאם כן, יכולה הייתה התורה להסתפק בסימן קשקשת לבד, שהרי אם יש לדג קשקשת יש לו כאמור גם סנפיר, ומשיבה על כך הגמ', שהסיבה לכך שהתורה ציינה את הסנפיר הינה להגדיל תורה ולהאדיר, ותשובה זו אינה ברורה וטעונה ביאור.
הרב קוק, באגרות הראיה אגרת קג, ביאר תשובת הגמ' וא"ד, נלע"ד דהפירוש הוא, דענייני ידיעות נמצאים הרבה בתורה שאין בהם הלכה וכו', אם היה כתוב קשקשת, הייתי אומר שכוח הטהרה מונח בקשקשת לבד, ובסנפיר לא משכח טהרה, כתב רחמנא סנפיר, להודיענו הידיעה המופשטת, שכח הטהרה מונח בשניהם, וממילא ידענו שאין הסימנים עניינים הסכמיים, אלא שבהם מונחת הטהרה וכו'. עכ"ד.
פירוש הדברים הוא, שהתורה מציינת את עניין הסנפיר כדי להדגיש שכשם שיש קשר מהותי בין הקשקשת לטהרה, כך גם יש קשר בין הסנפיר לטהרה, ועל אף שזו ידיעה מופשטת בלבד, ללא ערך מעשי, שכן כדי לקיים את ההלכה הלכה למעשה אין צורך בידיעה זו, ודי היה בידיעה שישנה קשקשת, מגמת התורה הינה להגדיל תורה ולהאדיר, דהיינו ללמדנו גם ידיעות שאין בהן צורך מעשי אלא הן ידיעות מופשטות, שנדע גם אותן.
הידיעה המופשטת הנלמדת בעניין זה, הינה קודם כל שלא רק לקשקשת, אלא גם לסנפיר ישנו קשר לטהרת הדג, ומכאן נובעת ידיעה מופשטת נוספת וכוללת יותר, שסימני הכשרות בבעלי החיים, אינם רק אמצעי זיהוי למין הכשר, אלא ישנו קשר מהותי בינם לבין כשרות הבהמה.
לפי כל האמור ניתן לכאורה ליישב שאלה ידועה, דהנה מבואר במסכת חולין דף נט, דהיו לחכמים סימני טהרה וטומאה בעופות שאינם מפורשים בתורה, ונשאלת השאלה א"כ מדוע לא מנתה התורה את אותם הסימנים, ועוד קשה, שגם ביחס לחיה ובהמה מבואר שם בגמ' בחולין שישנם סימנים מובהקים נוספים מעבר למה שמנתה התורה, למשל כל שאין לו שיניים למעלה ע"ש, וגם לגבי אלו קשה מדוע לא מנתה אותם התורה, אך לפי מה שנתבאר אפשר לומר, שהתורה מונה סימנים שיש קשר מהותי בינם לבין הטהרה ורק אותם, ואילו הסימנים שנוספו אצל חז"ל אינם אלא אמצעי זיהוי בלבד, ואין להם קשר מהותי לטהרה, ועל כן לא נמנו.
סוף דבר יש לציין גם את מה שכתב השל"ה בביאור דברי הגמ' לעניין סנפיר וקשקשת, בספר עשרה מאמרות על דרך הדרש, דתלמידי חכמים נמשלו לדגים, והנה סנפיריו של הדג מאפשרים לו להתקדם ולשוט, והקשקשת תפקידה לשמור עליו, ובהתאם לכך, גם טהרתו של ת"ח מורכבת משני יסודות, האחד הוא יכולת השימור והמסורת של מה שקיבל מרבותיו, והשני הוא היכולת להתקדם ולהתפתח, וזו היא אם כן כוונת הגמ' שהסנפיר הוא להגדיל תורה ולהאדיר:
תגובות
הוסף רשומת תגובה