התוכחות והאבות
התוכחות והאבות
בבחוקותי (פרק כו פסוק מב), וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואת את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור. ע״כ.
ויש להבין מה עניין פסוקים ואזכור שלושת האבות אצל התוכחה.
ויש לומר, כי העובדה שהיו לישראל אבות כאלו, אברהם יצחק ויעקב, וארצם ארץ קדושה, ארץ ישראל, מגדילה את החטא של עמ״י פי כמה וכמה מונים. הרי בן למשפחה מיוחסת שגדל בחצר המלוכה, אם הוא חוטא נגד המלך, מה גדול חטאו בהרבה מזה של איכר פשוט שגדל בכפר. כך ישראל, בני קדושים, אברהם יצחק ויעקב, הגדלים בארמון ובממלכה קדושה, ארץ ישראל, משמעות עוון שלהם חמורה בכמה מונים.
והנה, אמרו חז״ל, שכאשר קיטרג השטן על איוב, כוונתו הייתה לשם שמים. מטרת הקטרוג הייתה כדי שצדקותו של איוב לא תעמיד בצל את מידת רחמנותו של אברהם אבינו, כי אחרי שאיוב יבדק בדיקות קשות ימצא כי צדיקות אברהם, בבירור, גדולה משלו. אברהם, גם לאור אתגרים קשים מנשוא, לא מרד בה׳ וודאי לא התקרב במעשיו או בכוונותיו לתגובות של איוב.
ולכאורה יחשב הדבר לפלא גדול, מדוע חש השטן להראות עד כמה אברהם אבינו צדיק. מה פתאום נעשה השטן לאוהב ישראל ולסנגורם.
אלא, אליבא דאמת, בא השטן כביכול לברך, אבל כל מטרתו הייתה לקלל. בקטרוג של השטן על איוב והדגשת צדקותו של אברהם, כפי שנתבאר, ישנו קטרוג על ישראל וטענה שיכולה להחמיר עימם. כיון שישראל הם בני אברהם, ואברהם היה צדיק כה גדול ואמיתי, כפי שנתבאר, החטאים שלהם יותר משמעותיים וחמורים וצריכים לתת עליהם את הדין, בהתאם, ח״ו. כך, סנגור השטן אינו אלא קטרוג:
תגובות
הוסף רשומת תגובה