מוכתר בתורה בוזאת הברכה (פרק לג פסוק ד), תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב. ע"כ. אבל במסכת אבות (פרק ב משנה יב), רבי יוסי אומר יהי ממון חברך חביב עליך כשלך והתקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך. ע"ש. אומרים המפרשים, שלא תאמר הואיל ואבי חכם ואבי אבי חכם תורה חוזרת לאכסניא שלה ואיני צריך לבקש אחריה, לכן צריך אתה להתקין עצמך ללמוד. וצריך להבין, שהרי הכתוב כן התייחס לתורה כאל ירושה, מורשה קהילת יעקב, היפך דברי ר' יוסי שאינה ירושה לך ואינה חוזרת אחריך מאליה. בגמרא בסנהדרין (דף צא ע"ב), אמר רב יהודה אמר רב, כל המונע הלכה מפי תלמיד כאילו גוזלו מנחלת אבותיו שנאמר תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב, מורשה היא לכל ישראל מששת ימי בראשית. ע"ש. הרי התורה היא ירושה של כל תלמיד ותלמיד, ולא זו בלבד שהתורה שייכת לו אלא שהדבר נכון עוד לפני שהתלמיד למד את התורה, כך שהרב המונע מללמד את ההלכה כגזלן ייחשב, משל היה גוזל את החנית מיד המצרי (שמואל ב פכ"ג פסוק כא). ובגמרא בקידושין (דף לב ע"א וע"ב), בסוגיית הרב שמחל על כבודו, מביאים ראיה מהקב"ה שמחל על כבודו, ושואלים...

שמאל דוחה וימין מרפאת בשופטים (פרק יז פסוק יא), לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל. ע"כ. וכ"כ הרמב"ם מהלכות ממרים (פרק א ה"ב), כל מי שאינו עושה כהוראתן עובר בלא תעשה שנאמר לא תסור מכל הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל וכו' והעובר על כל אחד מהן עובר בלא תעשה הרי הוא אומר על פי התורה אשר יורוך וכו'. עכ"ד. פשט הדברים, אם כן, שלצד החיוב לקיים את מצוות התורה, ישנו חיוב נוסף לשמוע לדברי חכמים כך שהעובר על דבריהם עובר על הכתוב על פי התורה אשר יורוך תעשה ולא תסור מן הדבר אשר יגידו לך. וניחזי אנן, אדם שמקיים מצווה מן התורה ובאותה שעה עובר על גזירת חכמים, הרי יש בידו מצווה ועבירה. את המצווה שבא לקיים אוחז בידו האחת, באותה שעה שבידו האחרת מקלקל קלקול נפרד ועובר על דברי חכמים. אלא שבמצוות סוכה אנו רואים לכך דוגמא נגדית. בדף ג ע"א נדונה מחלוקת בית שמאי ובית הלל שבמשנה (פ"ב מ"ז), מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין, ופלוגתתם בסוכה גדולה היא שלבית שמאי גוזרים משום החשש שמא יימשך אחר שולחנו ולבית הלל לא גוזרים. ובפ...