ושבת ושובה עד ה׳ אלוקיך
ושבת ושובה עד ה׳ אלוקיך
בנצבים (פרק ל פסוק ב), ושבת עד ה׳ אלוקיך ושמעת בקולו ככל אשר אנכי מצווך היום. ע״כ.
הנה, נחלקו בגמרא ביומא (דף פו ע״א) רבי לוי ורבי יוחנן, רבי לוי אמר גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד, שנאמר בהושע (פרק יד) שובה ישראל עד ה׳ אלוקיך, ור׳ יוחנן אמר, ביחיד עד ולא עד בכלל, ובציבור עד ועד בכלל.
ושאל המהרש״א, מדוע הוזקקו לפסוק בהושע לחלוק בו ולא נחלקו כבר בפסוק שנאמר בתורה, ושבת עד ה׳ אלוקיך. הרי גם בו יכלו לחלוק, באותה מידה, האם התשובה שמגעת עד כסא הכבוד היא עד ועד בכלל או עד ולא עד בכלל.
וביאר המהרש״א, שאכן הפסוק בפרשת ניצבים והפסוק בהושע שניהם מדברים על אותה שיבה עד כסא הכבוד, אלא שבכל זאת ישנו חילוק גדול ביניהם. הפסוק בפרשת ניצבים מתאר את מה שישראל עושים, או חושבים שהם עושים, מצידם. אומרת התורה ושבת עד ה׳ אלוקיך, דהיינו שאתה תשוב בתשובה במחשבה שהיא תגיע עד כסא הכבוד, ועד בכלל, אבל אין שום הכרח שבפועל, מצד ה׳, היא באמת תגיע לשם.
אין ההכרח מגיע אלא מהפסוק בהושע, שם ה׳ קורא לישראל שובה עד ה׳ אלוקיך. קריאה והבטחה של הקב״ה, בניגוד למחשבה של ישראל, היא ודאי אמיתית, ולכן רק מהפסוק בהושע ישנו הכרח שתשובה מגעת עד כסא הכבוד, ועד בכלל.
באופן אחר, נכתב בספר מילי דמרדכי, שודאי לא תיתכן תשובה המגעת עד כסא הכבוד ועד בכלל, אלא בבחינה של ציבור. רק בחינה של ציבור יכולה לבקוע רקיעים בעוצמה כזו, עד שמגעת עד לכסא הכבוד כאשר הכסא בכלל. וכך סובר, בפשטות ר׳ יוחנן. נחלק עליו לוי ואומר שגם היחיד יכול לקחת מכוחו של הקהל, של הציבור, יהיה הטעם אשר יהיה, וכך לבקוע רקיעים עד לכסא הכבוד, ועד בכלל.
ברם, כוחו של הקהל תלוי בקדושתו, וקדושתו של הקהל אינה אלא בארץ ישראל ולא בחוץ לארץ. כך אמרו חז״ל בכמה מקומות, אין אוכלוסיא בבבל (ברכות דף נח ע״א), ואין תענית ציבור בבבל (תענית דף יא ע״ב), ואין לך קהל אלא בארץ ישראל (הוריות דף ה ע״ב). גם אין אומרים הלל על נס שבחוץ לארץ (מגילה דף יד ע״א) וכן אין הנבואה שורה אלא בארץ ישראל (מועד קטן דף כה ע״א). לכן שיבה של ציבור, או גם של יחיד מכוח ציבור, יכולה להגיע עד כסא הכבוד ועד בכלל רק בארץ ישראל, שם הקהל קדוש והדבר בכוחו.
משום הכי, שפיר דיברו ר׳ יוחנן ורבי לוי דווקא על הפסוק בהושע ולא על הפסוק בפרשת ניצבים, שכן הפסוק בהושע מדבר על ארץ ישראל, לעומת הפסוק בניצבים שמדבר על הגלות. בגלות, כאמור, אי אפשר להגיע לכסא הכבוד ממש, אלא רק עד כסא הכבוד, ולא עד בכלל:
תגובות
הוסף רשומת תגובה