אילני סרק שבא״י יטענו פירות
אילני סרק שבא״י יטענו פירות
בט״ו בשבט אוכלים פירות שנשתבחה בהם א״י.
הנה, גרסינן בסוף כתובות (דף קיב ע״ב), עתידין כל אילני סרק שבארץ ישראל שיטענו פירות. ע״כ.
לפי״ז ביאר הגר״ח קנייבסקי את הפסוק בבראשית (פ״א פי״א), ויאמר אלוקים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עושה פרי למינו וכו׳, ולא נזכרו אילנות סרק, אלא ע״פ הגמ׳ גם אילנות סרק בעצם נותנים פירות, רק שאנו לא ראויים שיתנו לנו פירותיהם, ולכן נכללים הם בציווי תדשא וכו׳ עץ פרי, ויעויין שם שהקשה כן הרמב״ן ותירץ אחרת, שאילני סרק עשו פירות קודם שנתקללה האדמה, או שנכללים עצי הסרק בדשא עשב מזריע זרע. ע״ש.
אולם יש להעיר, שכל האמור בגמ׳ נאמר לגבי א״י, ולא לגבי חו״ל, והרי בבריאת העולם הציווי מתייחס לכל העולם כולו, ושמא בזמן ההוא של הבריאה הייתה בכל העולם בחינה של א״י והדבר נשתנה והצטמצם רק לאחר מכן, וילע״ב.
והנה, יש מי שהקשה ממה שנצטוונו (שופטים פ״כ פ״כ), רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא אותו תשחית וכרת ובנית מצור על העיר וכו׳, והא בכתובות נאמר שגם אילנות סרק עצי מאכל הם, וגם אם בזמן נתון אינם נותנים פרי, הדעת נותנת שתיאסר כריתתם ע״ש העתיד, שבעתיד כשיבנה בית המקדש במהרה בימינו יעשו פרי.
והתשובה לזה, דהטעם שכותבת התורה לאיסור לקצוץ הוא כי ממנו תאכל, היינו כדי שיהיו מספיק פירות לאכילה, וא״כ ממ״נ הוא, בזמן שאילנות סרק נותנים פרי הרי אין מחסור בפירות ובזמן שאינם נותנים פרי הרי לא ישנה מאומה שיקוצצו, ע״כ שרי בכ״א לקצוץ אילנות סרק, אלא שיש להעיר שלפי״ז כשיתנו אילנות סרק פירות יהא מותר לקצץ גם אילנות פרי, דבין אם יקצוץ את אלו ובין אם יקצוץ את אלו לא יהיה מחסור, ושמא יש לחלק.
והנה, מובא בשם השפת אמת, דהא דכל אילני סרק שבארץ ישראל יטענו פירות שנאמר כי עץ נשא פריו תאנה וגפן נתנו חילם, ה״פ, דאז ירננו כל עצי היער, כל עצי ואילנות סרק בכלל, וזה הזמן בניסן שאילנות מלבלבים, שהוא זמן גם לחלשים יותר, וזהו שהקדים הכתוב תאנה לגפן, שגם החלשים יותר יכולים ליתן פרי.
ולפי״ז יש להטעים, דהנה התוס׳ (ד״ה עתידין) כתבו שסיים המסכת בזה לפי שרוצה לסיים בדבר טוב, והמהרש״א כתב שזה דוחק ופירש אחרת, שהדבר ג״כ קשור לדור שבן דוד בא ע״ש, ולפי״ד יש להטעים בדברי התוס׳ שהדבר הטוב שמסיימים בו את המסכת הוא שגם החלשים, אילני סרק, יכולין להטיב את עצמם ולהטיב לאחרים:
תגובות
הוסף רשומת תגובה