אם מחוט ועד שרוך, תפילין וציצית
אם מחוט ועד שרוך, תפילין וציצית
בלך לך (פרק יד פסוק כג), אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך ולא תאמר אני העשרתי את אברם. ע"כ.
בחולין, דף פח ע"ב, ואמר רבא בשכר שאמר אברהם אבינו אם מחוט ועד שרוך נעל זכו בניו לשתי מצוות, לחוט של תכלת ולרצועה של תפילין וכו'. ע"ש. ופרש"י שהיינו משום שלא רצה ליהנות מן הגזל. ותמה המהרי"ל דיסקין מהי המידה כנגד המידה שישנה בזה, מה השייכות בין חוט ושרוך נעל ובין תפילין וציצית.
וביאר המהרי"ל, דהנה אופן הפעולה של המושג כיבוש מלחמה, כמבואר בגמ' בגיטין (דף לח), הוא על ידי שכל אחד מהנלחמים מעמיד את חלקו שלו בסכנה שהוא יכול להפסיד אותו, מה שאכן עלול לקרות. וההעמדה נעשית בכל מקרה, בין אם מנצח ובין אם לאו, ודומה הדבר למשחק בקוביא שמהמר על שלו. ובאופן כי האי גוונא, אף שקי"ל דאסמכתא לא קניא, כתבו התוס' בסנהדרין (דף כד ע"ב ד"ה כל) שגמר ומקני כיון שבידו להרוויח, ולא אמרינן בזה אסמכתא דלא קניא.
אמנם, במקרה דידן אמר אברהם אבינו ע"ה שהמלחמה לא הייתה בדרך הטבע כלל, שלא היה לאברהם שום היזק או הפסד במלחמה, לא בנפשות ולא בממון. גם מלכתחילה היה ברור שכך יהיה, וזהו שאמר הרימותי ידי אל ה' וכו', כלומר, לא אני נלחמתי ולא עשיתי מאומה כי אם ה' הוא היה הלוחם והוא היה המנצח, וזהו שאמר לו אם מחוט ועד שרוך נעל, שלא היה לו שום היזק כלל אם מחוט אחד ושרוך אחד, כעניין מה שתיאר הנביא ישעיהו (פ"ה פכ"ז), אין עייף וכו' ולא נפתח אזור חלציו ולא נתק שרוך נעליו. ע"ש. וזהו מה שאמר ואם אקח מכל אשר לך, דלמה אקח ממך הרכוש כיון דלא היה היזק כלל אפי' מחוט ועד שרוך נעל, וליכא דין כיבוש מלחמה, וא"כ הוי כמו גזל אם אקח מכל אשר לך.
ואם בתורת מתנה אתה רוצה ליתן לי, אמר אברהם, בזה איני חפץ כלל, מן הטעם שנתבאר בכתוב, שלא תאמר אני העשרתי את אברהם. הדבר מתקשר לרעיון הכללי של ההנהגה של אברהם שלא ייחס משמעות לעצמו ולפועלו כלל, אלא רצה רק לפרסם את גדולתו וכבודו של ה' יתברך בעולם, איך שה' נלחם והיה בעזרו. ובעבור שפירסם כל כך יחודו וכבודו של הי"ת זכו בניו לשתי מצוות הללו, ציצית ותפילין, שמורות גם כן על הגדולה והייחוד של ה', כמבואר שם בגמרא, דתפילין כתיב ביה וראו כל עמי הארץ וכו', וציצית ג"כ משום דתכלת דומה לים, הים דומה לרקיע והרקיע דומה לכיסא הכבוד:
תגובות
הוסף רשומת תגובה