אם יהיה עמדי והיה ה׳ לי
אם יהיה עמדי והיה ה׳ לי
בויצא (פרק כח מפסוק כ), וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלוקים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנוכי הולך ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש ושבתי בשלום אל בית אבי והיה ה׳ לי לאלוקים והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלוקים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך. ע״כ.
המהרי״ל דיסקין קיבץ וכתב כמה תמיהות רבות, טבעיות, העולות בעקבות דבריו של יעקב.
ראשית, מהו שיעקב התנה את עבודת ה׳, והיה ה׳ לי לאלוקים, בכך שיהיה אלוקים עימו, ואם כוונתו שיעבוד את ה׳ על מנת לקבל פרס, ברור שהדבר תמוה כאשר מדובר באחד מהאבות הקדושים.
שנית ושלישית, לא ברורה הכוונה בעניין האבן ששם מצבה שתהיה בית אלוקים, וכן לא ברור מדוע בחר דווקא יעקב לציין בסוף דבריו שיקיים מצוות מעשר, ומדוע אמר שתי פעמים מעשר.
לתרץ כל זה, כתב המהרי״ל דיסקין, דעיקר כוונת יעקב הייתה שה׳ יחזירנו לארץ הקודש, דהיושב בחו״ל דומה למי שאין לו אלוה וכל הדר בחו״ל כאילו עובד ע״ז (כתובות דף קי), וגם הייתה כוונתו שכשיחזור לארץ ישראל ישמור שם כל התורה, כמבואר ברמב״ן שהאבות שמרו את התורה בעיקר רק בארץ ישראל, וזו הכוונה ושבתי בשלום אל בית אבי, היינו לא״י, והיה ה׳ לי לאלוקים, היינו ששם יעבוד את ה׳ וישמור תורתו בכל פרטיה ודקדוקיה, וכך מובן שאמר זאת בתוך תנאי הנדר.
ומה שאמר יהיה בית אלוקים ובחר במצוות מעשר, יש לומר דבמצוות מעשר תלויה כל התורה, ככתוב בדברים (פרק יד) בפרשת עשר תעשר, ואכלת לפני ה׳ אלוקיך וכו׳ מעשר דגניך תירושך ויצהרך וכו׳ למען תלמד ליראה את ה׳ אלוקיך כל הימים וכו׳, וא״כ נמצא שמעשר שני שמביאים לבית ה׳ מביא לידי ת״ת ויראה, כי כשמגיע ורואה כהנים בעבודתם ולויים בדוכנם וישראל במעמדם אזי היה בא ג״כ לידי ת״ת ויראת ה׳.
בכך מוסבר מאמר חז״ל דעם הארץ אינו נאמן על המעשרות, כי משום זה גופא שהוא עם הארץ מוכח שאינו שומר מצוות מעשר כראוי, שכן אילו היה שומר על מעשר בודאי היה מעלה פירות מעשר שני שלו לירושלים והיה בא לידי ת״ת ולא היה עם הארץ.
בכל מקרה, זוהי כוונת יעקב באומרו והאבן הזאת וכו׳ יהיה בית אלוקים, דהיינו ששם יהיה בית המקדש, וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך, פעמיים מעשר היינו מעשר שני, שיביא לבית המקדש את המעשר שני כמצוותו לעשות, הוא וזרעו, ואז בודאי תתקיים גם ההבטחה למען תלמד ליראה את ה׳ כל הימים, ויבוא לידי תלמוד תורה ויראת ה׳ ויקיים כל התורה כולה, וזהו גם מש״כ התנחומא בפרשת ראה, שבזכות שני דברים ישראל מתחטאין לפני המקום, בזכות שבת ובזכות מעשרות, בזכות מעשרות דכתיב ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך וכו׳, ואין טוב אלא תורה, שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם וכו׳, כלומר, מצוות מעשר מביאה לידי ת״ת, כאמור:
תגובות
הוסף רשומת תגובה