זהב וכסף ונחושת
זהב וכסף ונחושת
בתרומה (פרק כה פ״ג), וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחושת. ע״כ.
איתא ברא״ש ובדעת זקנים מבעלי התוספות, שרמז כאן הכתוב לשלוש מדרגות בנותני צדקה.
הדרגה הראשונה, כנגד הזהב, היא שנותן האדם צדקה כאשר הוא בריא ובמלוא כוחו, וצדקה זו נחשבת לו כמעולה וכזהב.
הדרגה השנייה כנגד הכסף, היא שנותן אחד שנכנס לסכנה או כשנופל למשכב, שאז מתעורר לצדקה כדי להרבות בזכויות להינצל ממצבו, וזו נחשבת לו ככסף.
והדרגה השלישית כנגד הנחושת, היא כאשר הוא ממש נוטה למות שאין לו ברירה אחרת אלא לנסות להינצל בצדקה, שאז אמנם יש בצדקה תועלת, אך לא מרובה כ״כ.
ויש שנתנו בזה סימנים, זהב היינו זה נותן בריא, כסף היינו כשרואה סכנת פחד ונחושת היינו נתינת חולה שאומר תנו.
הש״ך ג״כ כתב שנרמזו בכתובים שלוש מדרגות או שלושה מינים בנותני צדקה.
ישנם בני אדם נדיבי לב שכלל לא צריך לבקש מהם כדי שיתנו, אליהם מתייחס הכתוב ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו ליבו, ונתינתם נחשבת כזהב, היינו זה הנותן בעצמו.
ישנם אנשים שאינם נותנים מחמת עצמם ללא שיבקשו מהם, אבל כשמבקשים הם נותנים בלי לסרב, ואליהם מתייחס הכתוב תקחו את תרומתי, ונתינתם נחשבת ככסף, מלשון הכסיפו פניו, שאחרי שמבקשים מהם הם מתביישים שלא לתת.
וישנם שאינם נותנים כלל עד שיבקשו מהם פעמים הרבה וכאילו צריך להוציא מהם הצדקה בכוח, ואליהם מתייחס הכתוב וזאת התרומה אשר תקחו מאיתם, היינו לקחת מהם מאיתם בכוח, ורמז לזה בנחושת, שמצחם נחושה ואינם מתביישים כשמבקשים מהם אלא כדי לסלק את המטרד:
תגובות
הוסף רשומת תגובה