הסוד והביטחון
הסוד והביטחון
בבשלח (פרק יד פ״ג) ואמר פרעה לבני ישראל נבכים הם בארץ. ע״כ. ואיתא בתרגום יונתן, ואמר פרעה לדתן ואבירם דאישתיירו במצרים.
וצ״ב, דאם דתן ואבירם סירבו לצאת מצרים, וע״כ נשארו שם, אמאי לא מתו בשלושת ימי האפילה שכשאר הרשעים מבני ישראל שהמיתם ה׳ על שמאנו לצאת ממצרים.
אלא י״ל, שלמעשה לא דרש משה מפרעה אלא להוציא את בנ״י רק לג׳ ימים, כמש״כ דרך שלושת ימים נלך במדבר, וא״כ לא רצו בנ״י לצאת ממצרים ולא כ״ש לשאול בגדים וכלים מאת המצרים, שכן זו טריחה מרובה ביחס לשלושת ימי החירות.
נמסר לעמ״י בסוד כי לא ישובו עוד למצרים, וזהו שכתוב דבר נא באזני העם, באזניו בלחש שאין היציאה לשלושה ימים אלא למציתות, ברם, לדתן ואבירם שהיו מוסרים ומלשינים נזהרו הכל שלא לגלות את הסוד, ומשום כך לא יצאו ממצרים, בסברם שהיציאה רק לג׳ ימים ולא רצו לטרוח על כך, וכיון שלא ידעו דבר לא היו ראויים לעונש ולא מתו בימי האפילה.
עוד בבשלח (פרק יז פ״ט), וצא הלחם בעמלק. ע״כ. ויש לתמוה מ״ש שלגבי עמלק ה׳ מזרז את עמ״י צא הלחם בעוד על הים צווה ואתם תחרישון.
ויש לומר, כי בכל דבר הרשות יש צורך בבטחון שה׳ ישלח עזרתו, ואילו ההשתדלות האנושית אינה מועילה כלום, ולעומת זאת במקרה של מאבק למען היהדות, אין לסמוך על ביטחון, אלא חובה לעשות את כל הניתן ולנהל את המלחמה בכל הכוח.
משו״ה במלחמת עמלק, שהייתה נס וסמל במלחמה ברשעות ובכפירה נגד האמונה והיהדות, אסור להחריש ולהסתפק בביטחום, כי אם וצא הלחם:
תגובות
הוסף רשומת תגובה