וילן שם כי בא השמש
וילן שם כי בא השמש
בויצא (פרק כח פי״א), ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו וישכב במקום ההוא. ע״כ. ודרשו חז״ל, וילן שם כי בא השמש, ששקעה לו חמה פתאום שלא בעונתה כדי שילון שם, ובאותה הדרך מורה לשון ויפגע במקום, שיעקב הגיע ללא ידיעתו למקום קדוש, וכל הסיבה שלן שם היא משום שהשמש באה, וכן בהמשך, אכן יש אלוקים במקום הזה ואנוכי לא ידעתי, ויש להקשות, מה עניין הפתאומיות והמקרה, והא גם אם יעקב היה מצווה להגיע לאותו מקום ולהשאר ללון שם הייתה לכאורה מושגת המטרה, וצ״ת.
המבואר בזה, שהרבה פעמים מנהגו של הקב״ה להתחיל ניסים בדרך טבעית, כך שהמאמין יתלה בנס והעקשן יתלה בטבע, ואח״כ פועל הי״ת נס בדרך גלויה, והמאמין מורה באצבע על הנס והעקשן נענש שליבו כבד גם בזה, בבחינת ויכבד ה׳ את ליבו, ודוגמא לדבר, מה שאמרו חז״ל שנענש חזקיהו על שלא אמר שירה על הצלת ירושלים מידי סנחריב, והדבר תמוה כיצד המלך הצדיק לא אמר שירה על הנס הגלוי, והתשובה לזה, שאכן ניצלה ירושלים מסנחריב פעמיים, הראשונה בדרך טבעית בכך שפרצה מלחמה בין אשור לעיר לבנת ולמלך תרהקה, והשניה בנס גלוי ע״י מלאך שהיכה במחנה אשור, ולא אמר חזקיהו שירה על הראשונה וממילא גם לא על השניה.
אה״ד גם לגבי מיכה בקריעת ים סוף, כפי שדרשו מי כמכה באלים ה׳ כרמז לפסל מיכה, שכיון שנשא בידיו מיכה את הפסל אותו עבד כבר במצרים, שם לא האמין בגאולה, בניגוד לבנ״י במצרים שתלו יהבם בהקב״ה עוד בתחילה לפני הניסים הגלויים, גם בנס כקריעת ים סוף בו שפחה ראתה מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי, היה כבד ליבו של מיכה.
אם כן, זאת ההנהגה שנהג בה יעקב, שהאמין והבין כבר בתחילה שמה׳ הדבר שבא השמש ועליו ללון בדיוק באותו מקום, ולבסוף ראה בבירור את הנס והחלום וקדושת המקום:
תגובות
הוסף רשומת תגובה