זיהוי על פי קול

 זיהוי על פי קול

בתולדות (פרק כז מפסוק כא), ויאמר יצחק אל יעקב גשה נא ואמושך בני האתה זה בני עשיו אם לא ויגש יעקב אל יצחק אביו וימושהו ויאמר הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו ולא הכירו כי היו ידיו כידי עשיו אחיו שעירות ויברכהו. ע״כ.

הכרת אדם על פי קולו, מכונה בתלמוד טביעות עינא דקלא (גיטין דף כג וחולין דף צו), בדומה למושג טביעות עין, שמשמעותו הכרה על פי מראה, וא״כ, כשם שסומכים על טביעות עין, כך סומכים על טביעות קול, והראיה שסומא מותר באשתו ובכלל בני אדם מותרים בנשותיהם בלילה על סמך טביעות קול, אמנם, החתם סופר (שו״ת חו״מ סי׳ ב) כתב שאין סומכים על טביעות קול אלא בצירוף עם הוכחה נוספת, כגון מישוש, וכמה שמצינו אצל יצחק שמישש את יעקב.

דינא הוא, דאם שמעו אדם אומר כל השומע קולי יכתוב ויתן גט לאשתי, אין כותבים גט לאשתו, שמא צרתה היא שהשמיעה קול כדי לקלקלה, שתנשא על ידי הגט ותאסר על בעלה (גיטין דף סו ע״א), ואמנם, כתבו המרחשת (ח״ב סי׳ ו אות יג) ועוד אחרונים בדעת הרמב״ם (גרושין פ״ב הי״ג), שהדברים אמורים אפילו אם הכירו קולו, ואף לסוברים שאפשר להתיר עגונות על סמך טביעות קול, מכל מקום חיישינן שמא הצרה משנה קולה לקול בעלה בכוונה כדי לקלקלה, וכמש״כ הרמב״ן (בראשית פכ״ז פי״ב), שיצחק לא הכיר את יעקב לפי ששינה קולו לדבר כלשון אחיו, כי יש היודעים לעשות כן.

על פי דברי הרמב״ן, הוסיף החת״ס, שלא אמרו שיכול להעיד על פי טביעות קול, אלא כששמע לפי תומו את חברו שמכיר בקולו, אך אם הכמינו עדים מאחורי גדר כדי להעיד על פלוני, אין סומכים על הכרתם, שאפשר שהכניסו שם אדם אחר, והוא שינה קולו במכוון לקולו של פלוני.

ברם, בדעת רש״י (שם בגיטין) פירש המרחשת, שחולק על כל זה, וס״ל שאין הדברים אמורים אלא כשלא הכירו קולו של מי הוא, אלא שמעו קולו של אדם, וחוששים שמא קול אשה הוא ועיבתה קולה כדי שיהא נשמע כקולו של איש, אבל אם הכירו הקול שהוא קולו של פלוני, אין חוששים שמא אדם אחר שינה קולו בכוונה, שאין אדם יכול לשנות את קולו לקולו של חבירו, ומה שיעקב היה יכול לשנות קולו לקולו של עשיו, זהו משום ורק משום שהיו אחים והיו קולותיהם דומים.

הנה, הכרה על פי טביעות קול העומדת בסתירה להכרה בטביעות עין, כגון אדם שבא לעיר והכירוהו על פי קולו שהוא פלוני, אבל על פי מראהו אינו נראה שזה הוא, יש מן האחרונים שכתבו שיש בכך ריעותא בטביעות הקול, ואף כשיש סיבה לשינוי המראה, כגון שיצא בלי חתימת זקן וחזר עם חתימת זקן, אין סומכים על טביעות הקול, ומנגד, יש שכתבו, שכיון שיש לתלות שינוי המראה באיזו סיבה, הרי זו טביעות קול גמורה ודנים על פיה: