שלום עליכם עליכם השלום
שלום עליכם עליכם השלום
ביתרו (פרק יח פ״ז), וישאלו איש לרעהו לשלום. ע״כ. ונתפרש במדרש לקח טוב, מכאן אמרו לעולם יקדים אדם שלום לחברו, ואפילו לעובד כוכבים בשוק, וכן אמרו באבות (פ״ד מט״ו) הוי מקדים בשלום כל אדם, ובברכות (דף יז ע״א), אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הקדימו אדם שלום מעולם ואפילו נכרי בשוק.
ובמדרש כת״י כתוב, וישאלו איש לרעהו, מכאן נוהג שבעולם לומר שלום עליכם, וכן בועז אמר (רות פ״ב) ה׳ עמכם, שהשי״ת נקרא שלום כדכתיב (שופטים פ״ו), ויקרא לו ה׳ שלום, והמשיב אומר עליכם שלום. עכ״ד.
ולאחר מכן תקנו חז״ל בברכות (פ״ט מ״ה), שיהא אדם שואל את שלום חבירו בשם, ובפירוש התקנה הביא ריב״ן (מכות דף כג ע״ב) שתי דעות, א׳ שעניין התקנה להתיר לאדם לשאול בשלום חבירו בשם בלא שיהיה בזה מוציא שם שמים לבטלה, וב׳ שהתקנה באה לחייב לשאול בשלום החבר, וכן אנו נוהגים.
וביאר בישועות יעקב (יו״ד סי׳ קמח) טעם נאה במנהג ישראל שהמקדים שלום אומר שלום עליכם והמשיב אומר עליכם השלום, כי הנה אמרו בגמרא בנדרים (דף י ע״ב) שלא יאמר לה׳ עולה, כי שמא יאמר לה׳ ולא ימשיך לומר את תיבת הקרבן, ובירושלמי אמרו שחוששים שימות, ונמצא מוציא שם שמים לבטלה, אלא צריך שיאמר קודם עולה ואח״כ לה׳, ומכיון שכך, הואיל ושלום הוא שמו של ה׳ היה מן הראוי שלא יפתחו בו, שלום עליכם, אלא יאמרו בתחילה עליכם השלום.
ברם, אמרו חז״ל שהמקדים שלום לחבירו מאריכים ימיו, ולכן רשאי להקדים שלום עליכם לפי שאין חוששים שימות לאחר מילת שלום, שהרי בזכות הקדמת השלום יאריך ימים, אבל למשיב אסור לפתוח בשלום מכיון שאין לו הבטחה לאריכות ימים וחוששים שמא ימות:
תגובות
הוסף רשומת תגובה