שמו של משה נעדר
שמו של משה נעדר
בתצווה (פרק כז פ״כ), ואתה תצווה את בני ישראל וכו׳. ע״כ. וידוע שבכל פרשה החל מפרשת שמות בה מסופר על הולדת משה רבינו, ועד למשנה תורה, דהיינו חומש דברים אשר הוא מדברי משה, מוזכר משה רבינו, מלבד בפרשת תצווה.
נביא את אשר ביארו חכמינו בטעם הדבר.
בזוהר הקדוש (פרשת פנחס) ובפרוש הרא״ש ובעל הטורים כתוב, שמכיון שמשה אמר לפני הקב״ה, בתפילתו על מחילת העגל, דבר רע על עצמו, ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת, דהיינו קללה על תנאי שאם אין הקב״ה מוחל לישראל אזי שימחוק את שמו מן התורה, וידוע שקללת חכם אפילו על תנאי היא באה (מכות דף יא ע״א), לכן דינו של משה היה שימחה שמו מן התורה, אלא שהקב״ה עשה למשה לפנים משורת הדין ולא מחק את שמו מכל התורה כי אם מן הפרשה הסמוכה לפרשת כי תשא, בה נזכר עניין העגל ותפילת משה, הלא היא פרשת תצווה.
יש שאמרו בביאור היעדר שמו של משה, שבפרשה זו נאמר הציווי להקריב את אהרן לכהונה גדולה ולעשות לו בגדי קודש לכבוד ולתפארת, והרי בתחילה היה משה המועמד לכהן ככהן גדול ואהרן היה צ״ל הלוי, ומכיון שסירב משה לשליחות המקום לדבר עם פרעה הדברים נתהפכו, אהרן לכהונה ומשה ללויה, ומשום עוגמת הנפש של משה שמו לא נזכר בסמוך לכל מעלות הכהונה שנלקחה ממנו.
הגר״א ביאר, שבדרך כלל יום ז׳ באדר, יום הולדתו ופטירתו של משה, חל בשבוע בו קוראים פרשת תצווה, והי״ת הצופה ומביט עד סוף כל הדורות, ידע מראש שמשה יסתלק מן העולם בשבוע של פרשת תצווה, ולזאת לא הזכיר את שמו בפרשה, כדי לרמז על כך:
תגובות
הוסף רשומת תגובה