כאשר ציווה ה׳ את משה
כאשר ציווה ה׳ את משה
בפקודי (פרק מ פסוקים יח יט), ויקם משה את המשכן ויתן את אדניו וישם את קרשיו ויתן את בריחיו ויקם את עמודיו ויפרוש את האהל על המשכן וישם את מכסה האהל עליו מלמעלה כאשר צווה ה׳ את משה. ע״כ.
נמצא כתוב כאן, כבעוד מקומות, שהכל נעשה כאשר צווה ה׳.
לגבי כך, כתוב במדרש ויקרא רבה (א ז), משל למלך שציווה את עבדו ואמר לו בנה לי פלטין, על כל דבר ודבר שהיה בונה היה כותב עליו שמו של מלך, והיה בונה כתלים וכותב עליהן שמו של מלך, היה מעמיד עמודים וכותב עליהן שמו של מלך וכו׳, לימים נכנס המלך לתוך הפלטין, על כל דבר ודבר שהיה מביט היה מוצא שמו כתוב עליו, אמר, כל הכבוד הזה עשה לי עבדי, ואני מבפנים והוא מבחוץ, קראו לו שיכנס לפני ולפנים.
כך בשעה שאמר לו הקב״ה למשה עשה לי משכן, על כל דבר ודבר שהיה עושה היה כותב עליו כאשר ציווה ה׳ את משה, אמר הקב״ה, כל הכבוד הזה עשה לי משה, ואני מבפנים והוא מבחוץ, קראו לו שיכנס לפני ולפנים, לכך נאמר ויקרא אל משה. עכ״ד.
במהדורא בתרא, שבת דף פט ע״א, הוסיף לבאר בדברי המדרש, כי הנה בדרך כלל אין המלך מניח לאף אדם להיכנס לפני ולפנים של ארמונו, אל תוך החדר שהמלך בעצמו שוהה בו, וזאת כדי שלא יתגאה אותו אדם לומר שהוא שווה למלך, ויקח לעצמו גדולה על כך, מה שאין כן כשרואה המלך איש כזה שמשפיל את עצמו שלא ליטול כלל שררה לעצמו ורק תולה את כל הכבוד במלך, אזי אין המלך חושש שאותו אדם יבוא להתגאות, ומניחו להכנס לחדרו הפנימי ששוהה בו.
וכן כאן לאחר שמשה תלה את כל הכבוד והגדולה בהשי״ת, וכתב על הדברים שבמשכן כאשר ציווה ה׳ את משה, ובכך העיד על עצמו שאין הוא רוצה כלל כבוד לעצמו, אזי קרא לו הקב״ה שיכנס לפני ולפנים. עכ״ד.
וא״ת מניין לחז״ל שכך כתב משה על כלי וכלי, את שמו של השי״ת, והרי אין לזה לכאורה שום זכר בכתוב.
וי״ל, דאפשר שלמדו זאת גופא מהייתור שבציון מה שמשה עשה כאשר נצטווה, שכן הדבר פשוט, ועל כן הדברים אינם מתפרשים כפשוטם אלא שכ״כ משה על כלי וכלי, כאשר ציווה ה׳ את משה.
אמנם בפירוש מהרז״ו על המדרש נתפרש אחרת, שכוונת המדרש היא שהשי״ת כתב בתורתו לגבי כל כלי וכלי את שמו של משה, דהיינו את המילים כאשר ציווה ה׳ את משה, והדמיון למשל הוא, שבמשל, העבד כתב על כל דבר את שמו של המלך, ובנמשל, משה הוא שגרם במעשיו וכוונותיו הטובים שיכתוב עליו השי״ת על כל כלי.
וטען המהרז״ו שכן הדבר בסברא, דלא יתכן לפרש שמשה כתב על המנורה והארון, כי איך יכתוב עליהם אפי׳ אות אחת מבלי שנצטווה.
ולכאורה נראה להביא ראיה לפירוש המהרז״ו, מהנאמר במדרש תנחומא (פקודי סי׳ יא), למה כתיב כאן כמה פעמים כאשר ציווה את משה, לפי שהרהרו ישראל אחרי משה בשעה שהיו מעמידין המשכן ולא היה עומד וכו׳, לפיכך אמר הקב״ה, הואיל והרהרתם אחריו, הריני כותב שמי על כל דבר ודבר שאני ציויתי אותו, לכך כתיב כאשר ציווה ה׳ את משה בכל פעם ופעם:
תגובות
הוסף רשומת תגובה