העשרת משה מפסולת הלוחות
העשרת משה מפסולת הלוחות
בכי תשא (פרק לד פ״א), פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים. ע״כ.
ואיתא במדרש, הפסולת שלך, משם העשיר משה, אמר הקדוש ברוך הוא דין הוא שיטול אותן פסולת, משה למה, אלא ישראל שלא נתעסקו במצוות נתתי להם כל טוב ארץ מצרים, שנאמר וה׳ נתן את חן העם והעשירו, ומשה שעסק בעצמותיו של יוסף והיה עני, אתן לו הפסולת שיעשיר. עכ״ד.
ויש להקשות, דאם העשרתו של משה הייתה כמן פיצוי להפסד שנגרם לו בביזת מצרים, שהפסיד עקב התעסקותו בעצמותיו של יוסף, הלא צריך היה ה׳ יתברך להעשירו מיד ולא להמתין למעלה מארבעה חודשים אחרי יציאת מצרים עד לשבירת הלוחות, וכי ראוי בעניין זה, הן מצד הנותן והן מצד המקבל, שתהיה ח״ו בחינה של הלנת השכר.
ברם, אליבא דאמת לא היה איכפת לו למשה כלל שהוא עני, שכן לא היה בו אף שמץ של תאווה וחמדה לממון, אך לאחר מעשה העגל, כאשר טען משה רבינו לפני רבונו של עולם, כדאמרינן בברכות דף לב, בשביל כסף וזהב שהשפעת להם לישראל עד שאמרו די, הוא גרם להם שעשו העגל, אין ארי נוהם מתוך קופה של תבן אלא מתוך קופה של בשר, היו בני ישראל חוזרים וטוענים טענה זו כלפי משה, לכשהיה רוצה להוכיחם, אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו, אילו נתנסית בנסיון העושר מי יודע אם היית עומד בנסיון וכו׳.
אז העשיר הי״ת את משה, כדי להוכיח להם לבני ישראל כי גם בהיותו עשיר עומד הוא בנסיון ואינו מסתנוור כלל מברק הזהב, כאן ניצל משה את הזכות שהייתה לו לתבוע ממון על שנמנע ממנו להשתתף בביזה עם ישראל:
תגובות
הוסף רשומת תגובה