הגנב חמור מן הגזלן
הגנב חמור מן הגזלן
במשפטים (פכ״ב פ״ג), אם המצא תמצא בידו הגנבה משור עד חמור עד שה חיים שניים ישלם. ע״כ. היינו הגנב שחייב בכפל, בעוד הגזלן שגוזל בפרהסיא חייב קרן.
וכך איתא בב״ק (דף עט ע״ב), שאלו תלמידיו את רבן יוחנן בן זכאי מפני מה החמירה תורה בגנב יותר מגזלן אמר להן זה השוה כבוד עבד לכבוד קונו וזה לא השוה כבוד עבד לכבוד קונו כביכול עשה עין של מטה כאילו אינה רואה ואוזן של מטה כאילו אינה שומעת וכו׳. ע״כ. ופרש״י, השווה כבוד עבד, לא ירא מבני אדם כדרך שלא ירא מהקב״ה, אבל גנב לא השוה עבד לקונו, אלא כיבד העבד יותר מקונו, שהוא ירא מבני אדם ומעין של מעלה לא נזהר. עכ״ד.
והדבר טעון ביאור, שבזה משמע שעבירה הנעברת בסתר חמורה היא מן הנעברת בפרהסיא, מהטעם הנ״ל, שהעובר בסתר לא ירא מהקב״ה אבל מאנשים ירא וירא, אבל הרי הסברא הפשוטה אומרת שעבירה בפרהסיא חמורה יותר, לפי שיש בה הרבה יותר חילול ה׳, וגם גורם הדבר שיראו אחרים וילמדו ממנו, וכן קי״ל (שו״ע יו״ד סי׳ קנז ס״א) שכל עבירות שבתורה, חוץ מג׳ עבירות, יעבור ואל יהרג, דווקא כשעובר בצינעא, אבל אם יעבור בפרהסיא, דהיינו בפני עשרה ישראלים, חייב ליהרג ולא יעבור, אם העכו״ם מכוון להעבירו על הדת.
ובאמת הדבר מפורש בהדיא בחגיגה (דף טז ע״א), אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו ילך למקום שאין מכירין אותו וילבש שחורין ויתעטף שחורין ויעשה מה שלבו חפץ ואל יחלל שם שמים בפרהסיא. ע״כ. ומשמע מזה בברור שלעבור בסתר עדיף מלעבור בפרהסיא, ולכן צ״ת הא דלגבי גנב וגזלן חזינן להיפך.
ונראה ליישב, דשם בחגיגה כתוב עוד, שכל שלא חס על כבוד קונו רצוי לו שלא בא לעולם, ורב יוסף אמר זה העובר עבירה בסתר, כדרבי יצחק דאמר כל העובר עבירה בסתר כאילו דוחק רגלי השכינה, כדכתיב כה אמר ה׳ השמים כסאי והארץ הדום רגליי, ופרכינן דאמר רבי אילעא הזקן שאם רואה אדם שיצרו וכו׳, ופרקינן דהא דמצי כייף ליה ליצריה והא דלא מצי כייף ליה ליצריה. ע״ש. כלומר, כשלא יכול לכפות את ייצרו אכן העובר בפרהסיא חמור יותר, אבל כשיכול לכופו, בסתר גרוע טפי ויש בזה יותר בחינה של דחיקת רגלי השכינה.
טעם הדבר פשוט, שכן אותו שלא יכול לכוף את ייצרו, אין בו בעצם חסרון בכבוד שמים וביראת שמים, וכל הבעיה הינה מצד שיעשה מעשים רעים, שלא יכול לשלוט בהם, המחללים את ה׳, וא״ש שעדיף שילך למקום נסתר למנוע כמה שיותר את החילול, אולם מי שיכול לכוף את יצרו, בעוברו עבירה הרי שמראה בזה שלא ירא את ה׳, שכן אם היה ירא היה עוצר עצמו מלעבור, ולכן אם עושה בסתר גרע טפי, שאם עובר בסתר מראה שירא מאנשים אבל לא מה׳.
ולפי״ז אפשר לומר שה״ה לגבי גנב וגזלן, דהנה מתקבל על הדעת שהינם בכלל אלו היכוליפ לכוף ליצרם, וכל בחירתם לגנוב ולגזול הינה בחירה מאוד מודעת ומחושבת, כלכלית ותרבותית, ר״ל, אם היה להם רצון במחי כף היו מתגברים על תאוותם ונמנעים ממעשיהם, ועל כן לגביהם תקפים דברי רבי יצחק שהעובר בסתר חמור טפי, ולא דברי רבי אילעא.
תשובה נוספת אפשרית, שרבים מהגנבים ורבות מהגניבות מתפרסמים ומתגלים בסופו של דבר, שהרי סוף גנב לתליה, ולכן דין גניבה בסתר דומה לדין גניבה בפרהסיא לגבי החילול ה׳, שכן הגנב יודע מראש שהדברים עלולים בהחלט להתפרסם, ומשום הכי הגונב בסתר גרוע טפי לפי שבנוסף לחילול ה׳, יש בו גם יראה מבני אדם יותר מיראה מה׳.
והנה בבן יהוידע (בב״ק) ביאר טעמים נוספים לכך שבגנב החמירה התורה יותר מהגזלן, א׳ משום שהגזלן התבזה יותר כשגזל בפרהסיא, ולכן מקלים עליו כמו שהקלו על הגונב שה שבארבעה מהגונב שור שבחמשה, כי בשה התבזה כשנטלו על כתיפו, וב׳ שאת הגזלן יותר קל לתפוס ולהוציא ממנו את הגזילה, אבל את הגנב קשה יותר לתפוס, וכך מתוך הרבה גניבות יתפס רק בבודדות, ומשו״ה החמירה עליו התורה כשנתפס משלם קנס:
תגובות
הוסף רשומת תגובה