תיעשה המנורה
תיעשה המנורה
בתרומה (פרק כה פל״א), ועשית מנורה זהב טהור מקשה תיעשה המנורה. ע״כ. ופרש״י, תיעשה המנורה מאליה, לפי שהיה משה מתקשה בה, אמר לו הקב״ה השלך את הככר לאור והיא נעשית מאליה, לכך לא נכתב תעשה. עכ״ל.
ויש להקשות, דלקמן על פסוק מ, וראה ועשה, פרש״י שנתקשה משה במעשה המנורה עד שהראה לו הקב״ה מנורה של אש. ע״ש. ותמוה, דאם המנורה נעשתה מאליה במה יש עוד להתקשות ומדוע נזקקה תבנית מנורה של אש.
נראה שיש לבאר, שכשראה הקב״ה שמשה מתקשה בעשיית המנורה, הראו מנורה של אש, אמנם גם מעשה זה לא הועיל ומשה עדיין נתקשה, ואז אמר לו הקב״ה להשליך את הככר לאור ע״י בצלאל שתיעשה המנורה מאליה, כך ע״פ הרא״ם.
אלא שגם על זאת יש לתמוה, דהקב״ה ודאי ידע שתבנית המנורה באש לא תועיל למשה להצליח לבנות את המנורה, ולבסוף יצטרך להגיע לכך שהמנורה תיעשה מאליה, וא״כ מדוע מלכתחילה הראהו הי״ת את המנורה באש.
ותירץ בגור אריה, שהיה צריך להראות למשה מנורה של אש על מנת שידע ויבין את תבנית המנורה, כדי שיוחל להתחיל במעשה המנורה, לקיים הצווי שנצטוו בו ישראל לעשות מנורה, כמש״כ ועשית מנורת זהב, ובאמת לאחר שהתחיל לעשותו והכה בפטיש על ככר הזהב, אז גמרו הי״ת כך שנעשתה המנורה מאליה.
והנהגה זו נוהגת גם בשאר פעולות, שיש להתחיל מלמטה ואז באים מלמעלה להמשיכו, וכגון בקריעת ים סוף שהיה מעשה של ה׳, ואעפ״כ נאמר קודם למשה (פי״ד פט״ז), ואתה הרם את מטך וגו׳ ובקעהו, דהיינו שמשה יתחיל, וכן גם בכל הניסים שהתרחשו במצרים שהתחילו על ידי משה.
יש שענו תירוץ נוסף, דכמו שבמלאכת שבת אין חייבים אלא במלאכת מחשבת, דהיינו רק כשחושב ומתכוין למה שיעשה במלאכתו, אם כן בוודאי שבכל מלאכת המשכן היה צורך במלאכת מחשבת, שהרי כל הדין של מלאכת מחשבת בשבת מקורו ממלאכת המשכן שנאמר בה מלאכת מחשבת, ובפרט במנורה נצרכה מלאכת מחשבת כפי התבנית שנאמר בה, כך שהעושאה היה צריך לדעת את אשר ברצונו לעשות בפעולתו ולא די בכך שידע שתצא בסוף מנורה, ומשו״ה היה צריך משה למחשבת וידיעת תבנית המנורה:
תגובות
הוסף רשומת תגובה