ביאור דברי רש״י בתחילת הפרשה
ביאור דברי רש״י בתחילת הפרשה
בוארא (פ״ו פסוק ו עד ח), והוצאתי אתכם וכו׳ והצלתי וכו׳ וגאלתי וכו׳ ולקחתי וכו׳ והבאתי וכו׳. ע״כ. והנה בפרק ערבי פסחים (דף צט ע״ב), פרש״י שד׳ כוסות בליל הסדר נתקנו כנגד ארבע לשונות גאולה שנמנו בפסוקים אלו, והוצאתי, והצלתי, וגאלתי ולקחתי, ואילו בדף קח ע״א לגבי חיוב נשים בד׳ כוסות, פירש שג׳ כוסות כנגד ג׳ הלשונות הראשונות, והכוס הרביעית בשביל ברכת המזון, ולכאורה הוו תרתי דסתרן.
וי״ל, כי רש״י אזיל לשיטתו במסכת ברכות (דף כ ע״ב) שהטעם שחיוב נשים בברכת המזון מדרבנן, משום דכתיב על הארץ הטובה אשר נתן לך, ונשים אינן בכלל חלוקה, ומעתה מ״מ שלגבי נשים לא נאמרה הלשון האחרונה של ולקחתי שהמשכה הוא והבאתי אתכם אל הארץ, ומשו״ה הוכרח רש״י למצוא טעם אחר לכוס הרביעית.
בוארא (פ״ו פסוק יב), וידבר משה לפני ה׳ לאמר הן בני ישראל לא שמעו אליי ואיך ישמעני פרעה. ע״כ. והביא רש״י בשם המדרש, זה אחד מעשרה ק״ו שבתורה, ויש לתמוה על האי ק״ו, שכן יש לפרוך פרכה פשוטה, שבישראל ישנו הטעם, המפורש בהדיא בכתוב, שלא שמעו אל משה מקוצר ומעבודה קשה, וזה אינו בפרעה.
וי״ל, שפירוש הפסוק ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה הינו אחר, שהנה במדרש מובא שישראל עצמם שאלו מהו הטעם ליציאה קודם ד׳ מאות שנים, ומסתמא השיב להם משה את התשובה הכתובה במדרש, שרד״ו היו כד׳ מאות מפאת הקושי, וא״כ זו כוונת הפסוק ולא שמעו אל משה מקוצר רוח וכו׳, שלא קיבלו את התשובה שהשיבם שמעבודה קשה הוקדם זמן הגאולה:
תגובות
הוסף רשומת תגובה