השתדלות רבקה ושת״פ יעקב
השתדלות רבקה ושת״פ יעקב
בתולדות, תמוה ביותר מעשה רבקה ויעקב מכמה פנים, א׳ אמאי בהרגישה וביודעה כי בכוונת יצחק לברך את עשיו ואי״ז הדבר הנכון, לא אמרה זאת ליצחק וציוותה עליו לנהוג אחרת, כפי שציוותה שרה לאברהם והקב״ה הורה להקשיב לה, ב׳ למה ומדוע קיבל יעקב את דברי אימו ועשה כהוראתה מעשה רמאות ח״ו כנגד אביו, בלי לטעון על כך דבר, וג׳ לא זו בלבד שלא טען על הרמייה, אלא גם טען שיפגע מקללתו של יצחק, ונחה דעתו כשאמרה אימו עליי קללתך בני, וצ״ב טובא.
יש להקדים כי בפרשת חיי שרה, ובפירוש ותשא רבקה עיניה ותראה את יצחק ותיפול מעל הגמל, כתב הנצי״ב, כי חשבה עצמה רבקה כמי שאינה ראויה להיות אשתו של יצחק, ופחדה מפניו, ומשו״ה מובן שלא נהגה בו כפי שנהגה שרה באברהם או רחל ביעקב, ולכן גם כשנתבשרה ששני גויים בבטנה לא סיפרה זאת ליצחק, משום שפחדה ממנו כאמור (אי נמי, משום שידעה כי יצחק נביא, וברצותו יודיעו ה׳ על כך).
מן ההבדל בין הברכות בפרק כ״ז, כאשר חשב יצחק שמברך את עשיו, לבין הברכות בפרק כ״ח, כאשר כבר ידע יצחק שמברך את יעקב, ניתן להסיק, שיצחק רצה שעשיו יצליח בענייני גשמיות, ויעקב ברוחניות, ככל הנראה כדי שישלים זה את זה מעין יששכר וזבולון, ורבקה ידעה מכך, אלא שסברה ונבאה שמוטב שגם הברכות הגשמיות תגענה ליעקב, וע״כ פעלה למימוש נבואתה (כפי שיוסף נהג באחיו במצרים, שהשתדל לגרום לקיום נבואתו), ואף גרמה ליעקב לעשות כדבריה בלא סירוב, כדכתיב ועתה בני שמע בקולי, דהיינו שישמע לקול הנבואה שבדבריה, וע״כ לא סירב יעקב ולא חשש אלא שיצחק יגלה השקר ויקללו (כמו ששמואל טען שאם ילך למשוח את דוד בבית לחם, ישמע שאול ויהרגהו), ובתשובה שענתה עליי קללתך בני, צ״ל שמקבלת על עצמה להסיר הקללות, או ככתוב באונקלוס, שנאמר לה בנבואה שלא יבואו עליו קללות.
בביאור הרש״י התמוה לכאורה, אנוכי עשיו בכורך, אנוכי המביא לך, ועשיו הוא בכורך, נ״ל, שאין כוונת רש״י שיעקב הפסיק מעט בחיתוך המילים, דודאי אין בזה ממש כל עוד הדבר אינו מורגש, ואם הורגש אמאי לא הרגיש זאת יצחק, אלא הדברים מכוונים כהלכה בחכמת אדם (כלל קא סכ״ד) וז״ל, אם צריך להשבע (לשופטים נוכריים) שלא עשה חבירו אותו מעשה, ואם לא ישבע יענשו אותו מיתה, מותר להשבע ויבטל בליבו, כגון שיחשוב שלא ידע אם עשה אותו מעשה בפעם אחרת, אע״ג שיודע שעשה בפעם הזאת. עכ״ל. כלומר, כאשר אדם אנוס לומר שקר, ישקר אך יבחר מילים שאפשר שיביעו אמת, ויכוון בליבו באותן מילים לדבר האמת:
תגובות
הוסף רשומת תגובה