ויעש בצלאל את הארון

ויעש בצלאל את הארון

בויקהל (פרק לז פסוק א), ויעש בצלאל את הארון אמתיים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קומתו. ע״כ. ופרש״י, ויעש בצלאל, לפי שנתן נפשו על המלאכה יותר משאר חכמים, נקראת על שמו. עכ״ל.

ובמיוחד נקרא שמו של בצלאל על הארון, ולא על שאר הכלים, שכן הוא המקודש מכל כלי המשכן, אבל באמת גם בשאר ויעש שנאמר במשכן הכוונה לבצלאל, כמו שנאמר במפורש ויעש בצלאל את הארון, אלא שבכל זאת נאמר במפורש לגבי הארון משום שהוא המקודש ביותר.

אכן, במדרש (שמו״ר נ ב) אמרו חז״ל שנקרא שמו דווקא על הארון מטעם אחר, שבשעה שאמר הקב״ה למשה עשה המשכן, בא ואמר לבצלאל, אמר לו מהו המשכן הזה, אמר לו שישרה הקב״ה שכינתו בתוכו ומלמד לישראל תורה, אמר לו בצלאל והיכן התורה נתונה, אמר לו משאנו עושים את המשכן אנו עושים הארון, אמר לו רבינו משה אין כבודה של תורה בכך, אלא אנו עושין הארון ואחר כך המשכן, לפיכך זכה שיקרא על שמו שנאמר ויעש בצלאל את הארון. ע״ש.

בגמרא בברכות, דף נה ע״א, איתא, א״ר שמואל בר נחמני א״ר יונתן בצלאל על שם חכמתו נקרא, בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה לך אמור לו לבצלאל עשה לי משכן ארון וכלים, הלך משה והפך ואמר לו עשה ארון וכלים ומשכן, אמר לו משה רבינו מנהגו של עולם אדם בונה בית ואחר כך מכניס לתוכו כלים ואתה אומר עשה לי ארון וכלים ומשכן, כלים שאני עושה להיכן אכניסם, שמא כך אמר לך הקב״ה עשה משכן ארון וכלים, אמר לו שמא בצל אל היית וידעת. ע״כ.

הרי שבגמרא בברכות מבואר בדיוק להיפך מן המדרש בשמו״ר, דאכן בשני המקורות בצלאל טען לעשות הפוך ממה שמשה אמר לו, אלא שבשמו״ר משה אמר לבצלאל לעשות משכן וטען בצלאל שצריך לעשות הארון קודם, ובברכות משה אמר עשה לי משכן וארון וטען בצלאל שודאי המשכן צריך להיות קודם.

והנה, לפי המדרש בשמו״ר שבצלאל טען להקדים את הארון, א״ש שהארון נקרא ע״ש מסיבה זו, אך לפי הגמ׳ בברכות שרצה בצלאל לעכב את בניית הארון, צריך לומר כפי שפירש רש״י שהגם שלא בנה את הכלים יותר משאר החכמים מ״מ נקרא על שמו משום שנתן נפשו על המלאכה יותר, וכן צריך לומר שנכתב במפורש דווקא לגבי הארון משום שהוא המקודש.

עכ״פ, ברור שלפי דרכו רש״י בצלאל לא בנה לבד את הארון, כי אחרת הייתה זו הסיבה למה שנקרא על שמו, וכלל לא ברור, לרש״י ולגמ׳ בברכות, אם הוא השתתף בבניית הארון בפועל אם לאו, כי יתכן שלא השתתף בארון אלא בדברים אחרים ומ״מ נקרא ע״ש משום שהוא המקודש ביותר.

בתנחומא (ויקהל ז׳) מבואר להדיא שבצלאל כן עשה את הארון ובעצמו וא״ד, אין אתה מוצא באחד מכל כלי המשכן שעשה שם בצלאל כלום אלא בארון, וכל המלאכות האחרות, כל הכלים האחרות באמירתו ובעצתו, ולמה פירש בארון מלאכתו לבד ועשאו בידו, בשביל ששם צילו של הקב״ה שהוא מצמצם שם שכינתו, ולפיכך קראו בצלאל שעשה צילו של הקב״ה בין שני הכרובים, שנאמר ונועדתי לך שם ודיברתי איתך וגו׳. ע״ש.

וכ״כ הרמב״ן (פרק לו פסוק ח) שעשה בצלאל הארון לבדו והוסיף לבאר טעם הדבר וא״ד, והזכיר בארון ויעש בצלאל, להגיד כי האומן הגדול שבהם הוא שעשה לבדו הארון, והטעם, בעבור שהוא מלא רוח אלוקים בחכמה בתבונה ובדעת, שיתבונן בו ויעשנו בכוונה רצויה. עכ״ל.

במשך חכמה ביאר טעם נוסף לכך שדווקא הארון נקרא על שם בצלאל, והרי בצלאל עשה כלים נוספים, משום שכלי המשכן האחרים נעשו גם בבית המקדש הראשון והשני בידי אנשים אחרים ולא בידי בצלאל, אבל הארון אינו כן, כי הארון שהיה במשכן הוא הארון שהיה בבית הראשון, ובבית שני לא היה ארון.

ואף בבית השלישי, שיבנה במהרה בימינו, לא יעשה ארון חדש, כי אם הארון הגנוז שעשה בצלאל יתגלה וישמש בבית המקדש, ומשום הכי הוזכר שמו של בצלאל דווקא על הארון, לגלות ולומר שלעולם לא יעשו ארון וכרובים מלבד זה שעשה בצלאל.

המפרשים כתבו טעם נוסף לכך שרק הארון נקרא במפורש על בצלאל, שלפי המבואר ברש״י בדברים (פרק י פסוק א) נעשו שני ארונות, האחד בידי משה כדי שיוכל לשים בו מיד את הלוחות, והשני בידי בצלאל לאחר שעשה את המשכן להעביר אליו את הלוחות מארונו של משה, ולכן הוצרך הכתוב לציין במפורש שמדובר בפסוק בארון שעשה בצלאל ולא בארון שעשה משה: