כן עשה הלל
כן עשה הלל
יש ליתן טעם מדוע דווקא הלל היה עושה כן, לכרוך הפסח עם המצה והמרור יחדיו.
הנה למדנו בברכות (דף ס ע"א), תנו רבנן, מעשה בהלל הזקן שהיה בא בדרך ושמע קול צווחה בעיר. אמר, מובטח אני שאין זה בתוך ביתי. ועליו הכתוב אומר משמועה רעה לא יירא נכון לבו בטח בה'. ע"ש.
הרי שהלל הזקן מתמודד גם עם שמועות רעות בזכות בטחונו בה', שבטוח הוא שיגאל מאותן רעות, ואפשר שהביא זאת לידי ביטוי גם בכריכת הפסח עם המצה והמרור. המרור מסמל את האירועים הקשים והשמועות הרעות, אך הוא נכרך יחד עם המצה שמסמלת את ההתמודדות הלא פשוטה עם האירועים הקשים, תוך הבטחון בה' שלהתמודדות והדרך הקשה ישנו יעד וישנה תכלית, ויחד עם הפסח שמסמל את הגאולה וההגעה ליעד. אם כן, אפשר שהלל אחז כי קיום המצוות הסמליות של ליל הסדר נעשה דווקא באופן זה התואם את סמליותן במיוחד, על ידי כריכת שלושתן יחדיו.
עוד נאמר שם בברכות, אמר רבא, כל היכי דדרשת להאי קרא, מרישיה לסיפיה מדריש, מסיפיה לרישיה מדריש. מרישיה לסיפיה מדריש, משמועה רעה לא יירא, מה טעם, נכון לבו בטח בה'. מסיפיה לרישיה מדריש, נכון לבו בטח בה', משמועה רעה לא יירא. ע"ש.
ומשמעות שתי הדרשות, לדעת רש"י, שווה היא, אלא שנראה שכפל הדרש, ישר והפוך, כדי לחזק את העניין ולהורות שקשר הסיבתיות בין הדברים חזק במיוחד. ועכ"פ לפרוש זה אין הבטחה שלא יקרה לצדיק כלום, אלא רק תלייה הדוקה בין חוסר המורא שלו לבין בטחונו בה' שעוזר לו להתמודד גם אל מול אתגרים וקשיים שעלולים לקרות לו.
לעומת זאת, הראב"ד ועוד מפרשים כתבו אחרת, שאמנם הדרש מהרישא לסיפא היא הבטחה וכדו' לצדיק שלא תשכון אצלו מורא בגלל בטחונו בה', אך לדרש מהסיפא לרישא ישנה אמירה כלפי המציאות, שמי שבטחונו בה' אין לו סיבה על דרך הטבע להיות ירא מן הרע. כלומר, אולי על דרך נחום איש גם זו שהיה רואה את הדברים שנראים על פניו כרעים, כאילו הם דברים טובים, ובאמת הם מתבררים כטובים לבסוף. אם כן, הצדיק על דרך הטבע אינו אמור לפחד מן הרע, שהרי בוטח בה' ולכן מתייחס גם לדברים הרעים בבחינת גם זו לטובה, ובנוסף ישנה גם הבטחה שלא יירא משום בטחונו בה'.
ולפירוש זה מובנת אף יותר כריכת המרור, השלילי, עם המצה והפסח, החיוביים. הרי הלל, ושאר הצדיקים שעליהם דיבר הפסוק, לא רק שאינם יראים מן הרע, אלא שהם מתייחסים גם לרע כאילו הוא טוב, כי על פי בטחונם הוא באמת טוב, ואם כן הדבר, גם למרור ניתן להתייחס כמו המצה והפסח ולכרוך שלושתם גם יחד:
תגובות
הוסף רשומת תגובה