ותען להם מרים
ותען להם מרים
בפרשת בשלח לאחר שירת הים (פרק טו פסוקים כ כא) נאמר כי גם מרים והנשים יצאו בתופים ובמחולות, ותען להם מרים שירו לה' כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים. ע"ש.
והנה, אין מפורש בכתוב אלא שאמרה מרים את העניין הראשון שבשירה ששרו משה והאנשים, סוס ורוכבו רמה בים, עניין פורענות מצרים, אבל לא מצויין ששרו הנשים גם לגבי עניין הצלת ישראל כמו שאמרו משה ובני ישראל נחית בחסדך עם זו גאלת. אכן, יש שכתבו שאף על פי שלא נכתב במרים אלא רק הפסוק הראשון שבשירה, מכל מקום קיצר וסמך על השירה שנזכרת בסמוך, אך אם איננו דוחקים לומר כן, נותר הדבר צריך ביאור. כמו כן, לשון ותען להם מרים אינו כ"כ מובן, כי יותר נראה שמרים אמרה והנשים ענו לה, כמש"כ רש"י שמשה אמר שירה לאנשים והם עונין אחריו ומרים אמרה שירה לנשים, ולא שמרים עצמה ענתה. וכן אינו מובן מדוע נקט בלשון זכרים, להם, ולא בלשון נקיבות, להן. וצ"ב.
התורת משה מבאר כעין האופן הבא.
איתא במדרש (מובא בתוס' על התורה), אמרו מלאכי השרת, אם אנשים קדמו לנו לומר שירה, נשים למה קדמו לנו, ועל זה ותען להם מרים למלאכי השרת. ע"ש. ותמוה במה ראו המלאכים את הנשים פחותות בעניין זה מהאנשים, ותמוה גם מה תשובה ענתה מרים בדבריה למלאכי השרת. ועכ"פ מובנות לפי זה מילות הכתוב ותען להם מרים, שענתה מרים למלאכים על טענתם.
והנה, הקשו התוס' (מגילה דף ד ע"א ד"ה שאף) על דעת הרשב"ם שפירש לגבי דברי ר' יהושע בן לוי שנשים חייבות במגילה שאף הן היו באותו הנס, וכן שחייבות בארבע כוסות ובנר חנוכה, שכוונת ריב"ל לומר שעיקר הנס נעשה על ידיהן. בפורים על ידי אסתר, בפסח בזכות נשים צדקניות נגאלו ובחנוכה על ידי יהודית. והקשו התוס', דאם כדברי הרשב"ם שכוונת ריב"ל שעיקר הנס נעשה על ידן, מדוע נקט ריב"ל בלשון שאף הנשים חייבות במצוות אלו, והרי בלשון אף הן משמע שהנשים היו טפילות בדבר בעוד לפי פירוש הרשב"ם עיקר הנס נעשה על ידן.
וביאר התורת משה על פי החשבון הבא. הנה נס ראוי להיקרא מה שהקב"ה משדד הטבע ומערכות שמים, וכמו כן ידוע שהטבע משועבד לתורה, כי תנאי התנה הקב"ה במעשה בראשית על מנת שיקבלו ישראל את התורה, ואם לא יקבלו יחזרו לתוהו ובוהו (שבת דף פח ע"א) ובשביל התורה הנקראת ראשית נברא העולם (בראשית רבה א), ודוגמא לדבר מה שטבע עניין בתוליה חוזרין משתנה מג' שנים לג' שנים ויום אחד וכו'. אם כן, כל כמה שזכותם של הצדיקים גדול, כך הטבע משועבד יותר ועשוי להשתנות בהתאם לצרכם וטובתם, וממילא עוצמת הנס שיש באותם שינויים קטן, כי מוכרח הוא בטבע שאינו עומד אלא בתנאי שיעשה אלו השינויים. וכן להיפך, כל כמה שהזכות קטנה כך העוצמה והמשמעות של שינוי מאותו גודל נחשבים כגדולים יותר.
אם כן, מכיוון שבזכות נשים צדקניות נגאלו ועיקר הנס נעשה על ידן, והרי זכותן רבה בכך, שוב ביחס לנשים תיקטן חשיבות הנס שבאותה הגאולה והתשועה, כי יש הכרח בטבע לדבר. לכן אומר ריב"ל, לפי פירוש הרשב"ם, שהנשים אף הן באותו הנס, כלומר, צריכות להתחשב בנס באופן טפל לאנשים, וזאת משום שעיקר הנס נעשה על ידן ובזכותן ולכן עוצמת הנס ביחס אליהן פחותה. לשון הטפל שנקט ריב"ל אינו הולך על עניין זכויות הנשים שגררו את הנס אלא בחידוש והעוצמה של הנס עבורן.
לפי זה, שעיקר הגאולה נעשתה בזכות הנשים וחשיבות הנס עבורן פחותה, גם חיובן לומר שירה לעומת הניסים קטן יותר. לכן מרים לא נשאה שירה ביחס לגאולה שנגאלו ישראל ממצרים. עם זאת, ביחס לנפילת השונאים, שנפלו המצרים בטביעה בים סוף, צריך לומר שאין זכות הנשים גדולה משל האנשים, כי הן פעלו בעניין גאולת מצרים רק לרומם את עמ"י אך לא להשפיל את אויביו, וממילא חובת השירה של מרים לשיר סוס ורוכבו רמה בים חזרה להיות כשל האנשים. ובאמת דרכה של תורה, שהטבע כפוף לה, לפעול לקיים את התורה, וזה נעשה על דרך החיוב, אבל לא על דרך רווית נקמות בשונאים אם אין בזה באופן ישיר הכרח לקיום המצוות. כך גם בעניין טביעת המצרים שהוא דבר ניסי שה' סובב וכמובן יש לו סיבה וטעם, אך מכל מקום לא נראה לו הכרח ישיר וחיובי מהתורה וודאי שלא נראה שהנשים הצדקניות פעלו לקיימו במקרה זה, בניגוד למעשה יהודית, למשל.
ובזה מוסבר גם המדרש, שכך אמרו מלאכי השרת לרבש"ע, אם האנשים קודמים לנו לומר שירה, שנעשה להם נס שנחשב כגדול מאוד, ניחא, אבל הנשים שעיקר הנס נעשה על ידן וחשיבות הנס טפילה עבורן למה יקדמו לנו. ועל זה ותען להם מרים וכו', שהשיבה מרים ואמרה זו היא שירתנו, סוס ורוכבו רמה בים, שירה שהיא דווקא על מפלת השונאים שהוא נס גדול שאיננו בטבע עבורנו או בכלל, וביחס לזה איננו שונות מהאנשים. אכן, את השירה לגבי הצלת ישראל, אומרת מרים למלאכים, השמטנו, כדבריכם, כי אין דבר זה נחשב לנס עבורנו לפי שבזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ממצרים:
תגובות
הוסף רשומת תגובה