הידור נר חנוכה
הידור נר חנוכה
בשבת (דף כא ע"ב), תנו רבנן מצוות חנוכה נר איש וביתו. והמהדרין נר לכל אחד ואחד. והמהדרין מן המהדרין בית שמאי אומרים יום ראשון מדליק שמונה מכאן ואילך פוחת והולך ובית הלל אומרים יום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף והולך. ע"כ. אם כן, עיקר מצוות הדלקת הנרות היא להדליק נר אחד בכל לילה ובנר זה יוצאים כל בני הבית, המהדרין עושים נר אחד לכל אחד ואחד מבני הבית והמהדרין מן המהדרין מוסיפים נרות בכל יום או להפך לדעת בית שמאי.
ובעניין הידור מצווה בכל התורה למדנו במסכת בבא קמא (דף ט ע"ב) אמר ר' זירא בהידור מצווה עד שליש במצווה. ע"כ. ופרש"י, שאם מוצא ב' ספרי תורות לקנות ואחד הדור מחבירו יוסיף שליש הדמים ויקח את ההדור, דתניא (שבת דף קלג ע"ב) זה קלי ואנווהו התנאה לפניו במצוות, עשה לך ספר תורה נאה לולב נאה טלית נאה ציצית נאה. עכ"ד. והתוספות (ד"ה עד) פירשו אחרת, שאם מצא אתרוג כאגוז כמו ששיערו חכמים ואחד גדול ממנו שליש יקנהו. עכ"ד. היינו גדול בגודלו בשליש, ויש שפירשו שגדול כלשהו ויקר בדמים בשליש. ולא הסכימו התוס' לדעת רש"י מפני שמוקשה לדעתו שאם לכל זוג ספרי תורה או אתרוגים צריך לקחת את היקר עד שליש, יצטרך זה לטפס בהידור קמעה קמעה וזוג זוג עד שיגיע למכור ביתו וכל רכושו. וביישוב שיטת רש"י כתב הביאור הלכה (סי' תרנו) שלא הטריחו לקחת את המהודר שבזוג אלא בפעם הראשונה. ע"ש. ואכמ"ל.
על כל פנים, יהא ביאור דין הידור מצווה עד שליש אשר יהא, אם מצוות נר חנוכה היא הדלקת נר אחד והידור המצווה הוא להדליק נר לכל אחד מבני הבית ואולי אף יותר מנר אחד החל מהיום השני, מדובר בהידור מצווה כפול ומכופל מאשר עיקר מצוות נר חנוכה הן בדמים והן בכמות והן בכל מובן אחר. אם כן, מתבקש לתמוה שלכאורה אין צורך להדר בנר חנוכה כפי המהדרין או המהדרין מן המהדרין בכמה נרות בכל יום הואיל ומדובר בהידור מרובה משליש המצווה.
הגרי"ז (הלכות חנוכה פ"ד ה"א) עמד על כך, וכתב שאכן בעיקר התקנה נר חנוכה שווה לכל המצוות בכך שיש בעשייתה מה שהוא מעיקר המצווה לעיכובא ומה שהוא להידור ומצווה מן המובחר, אלא שבשאר כל המצוות יש מצווה על עצם כך שיעשה אתה מצווה כהלכתה ומן המובחר עד שליש, בעוד בנר חנוכה לא יצוייר שיש מצווה לקיימה בהידור משום דלעולם ההידור הוא יותר משליש. אך למרות שאין מצווה וחיוב לקיים הידור בנר חנוכה, מכל מקום כך הוא הידורה של מצווה זו למי שרוצה להדר בצורה של המהדרין או הידור מן המובחר בצורה של המהדרין מן המהדרין. וסמך הגרי"ז את דבריו על לשון רבינו חננאל על הסוגיא בשבת, שכתב וז"ל, פירוש המהדרין מהדרי מצוות כדאמרינן להידור מצווה עד שליש במצווה. עכ"ל. דהיינו שהמושג של הידור בנר חנוכה אינו שונה ממושג הידור בכה"ת של חיזור אחר מצווה מן המובחר שעד שליש חייבים בו ויותר משליש, כגון באתרוג יקר טלית משובחת ביותר או כל ריבוי של נרות חנוכה, הידור יש אבל חיוב להדר אין.
ברם, מסתבר שאין דומה ההידור והחיזור אחר מצוות נר חנוכה מההידור והחיזור בשאר מצוות התורה, ויש ביניהם חילוק בסיסי. יש להדר ולקנות ספר תורה יותר הדור, מבואר ברש"י, משום שהתורה אומרת זה קלי ואנווהו, כלומר שיש להתנאות בכל המצוות, בספר תורה נאה ולולב נאה וכו'. מצווה שנעשית בדבר יותר יפה הינה יותר מובחרת ולכן יש חובה לחזר אחר יופי במצוות תחת ההגבלה של עד שליש במצווה, ומעבר לכך הידור איכא אך חובה ליכא. בנר חנוכה, לעומת זאת, ההידור להדליק כנגד בני הבית או הימים אינו מייפה שום דבר במצווה עצמה. ההידור המיוחד של נר חנוכה אינו בהדלקת נר יותר יפה של שמן ולא בשעווה, למשל, שהרי כתב המשנ"ב (סי' תרעא סק"ז) שמוטב להדליק בנרות שעווה ולהיות מוסיף והולך ממה שידליק בשמן זית נר אחד בכל לילה לבד. ההידור הוא להיכר ופרסום הנס, היכר ופרסום שיצא מכל אחד ואחד מבני הבית וכן יהיה כמה שיותר ברור בהיות מספר הנרות כמספר הימים החולפים שכנגדם האירה המנורה בבית המקדש מאותו פך שמן, והידור זה יש בו בחינה מסויימת של מצווה וחובה, מה שאין בחיזור הרגיל של קיום מצוות ביותר נוי כאשר התוספת גבוהה משליש.
העולה מדרך זו, וכן פשט ההלכה, שההידור המיוחד בנר חנוכה של המהדרין ושל המהדרין מן המהדרין יש לו קדימה ואף בחינה של חובה יותר מאשר ריבוי בנוי המצווה בנרות וחנוכייה משובחים וכדומה. יחד עם זאת, יש ליתן את הדעת גם לכך שבהידור של נוי החנוכייה והנרות של פחות משליש ישנה חובה להדר, ממה שכתוב זה קלי ואנווהו וכדפרש"י, ואפשר שחובה זו אף קודמת לחובה ההידור של המהדרין והמ"ה:
תגובות
הוסף רשומת תגובה