וידבר קשות
וידבר קשות
במקץ (פרק מב פסוק ז), וירא יוסף את אחיו ויכירם ויתנכר אליהם וידבר איתם קשות ויאמר אליהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבור אוכל. ע"כ. יוסף נעשה לאחיו כנכרי בדברים לדבר עימם קשות, כ"כ רש"י.
והתמיהה ברורה, מדוע נהג יוסף בדרך זו להסתיר זהותו מאחיו ולהקשות עליהם בדיבור ובמעשה. וכתב הרמב"ן (פסוק ט), כי יאמר הכתוב כי בראות יוסף את אחיו משתחווים לו זכר כל החלומות אשר חלם להם וידע שלא נתקיים אחד מהם בפעם הזאת, כי יודע בפתרונם כי כל אחיו ישתחוו לו וכו', וכיוון שלא ראה בנימין עמהם חשב זאת התחבולה שיעליל עליהם כדי שיביאו גם בנימין אחיו אליו לקיים החלום הראשון תחילה. ועל כן לא רצה להגיד להם אני יוסף אחיכם וכו' כי היה אביו בא מיד בלא ספק, ואחרי שנתקיים החלום הראשון הגיד להם לקיים החלום השני. עכ"ד. הרי נתבאר שיוסף נהג כיצד שנהג על מנת לקיים את חלום האלומים שבו גם בנימין משתחווה לו, ולאחר מכן את חלום השמש הירח והכוכבים שבו אביו משתחווה. אך לא נתבאר בזה מה העניין במעשה גביע הכסף שנמצא באמתחת בנימין, שנראה על פניו ח"ו כהתעמרות מבלי קשר לקיום החלומות ולהבאת בנימין ויעקב מצריימה.
אכן, ביחס למעשה הגביע כתב הרמב"ן, לא שתהיה כוותו לצערם, אבל חשד אולי יש להם שנאה בבנימין שיקנאו אותו באהבת אביהם כקנאתם בו וכו' ועל כן לא רצה שילך עמהם בנימין אולי ישלחו בו ידם עד בדקו אותם באהבתו. ע"ש. ואולי אפ"ל באופן דומה אך שונה, שיוסף רצה לבחון את האחים ואת הדאגה שלהם האחד לשני ולראות בכך האם חזרו בתשובה ממעשה מכירתו. ובכלל נסיון זה היה גם מעשה הגביע באמתחת בנימין.
אבל ההתנהלות עדיין תמוהה. יוסף דיבר עם האחים קשות והתנכר אליהם במעשים ודיבורים רבים. יוסף לקח את שמעון ונתן אותו במשמר, תעתע באחים בהשבת כספם לאמתחתם, ציווה מהאחים להביא את בנימין, נתן את הגביע באתמתחתו ואף התעמת עם יהודה כשהדבר נודע. כל אילו אירועים שנוגעים ליחסים בין האחים ובודקים את הדאגה שלהם זה לזה. בנוסף, בכלל אירועים אלו דיברו האחים על אשמתם במכירת יוסף, שאמרו (פסוק כא) אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו. אם כן קשה, הרי אם יוסף היה רוצה רק לבחון האם האחים חזרו בתשובה על מכירתו, די היה לו להעמיד אותם בנסיון אחד או לשמוע את מה שדיברו ביניהם על אשמתם במכירה. מדוע היה צריך יוסף לשקוד על הדבר ולהפוך בו עד כדי שבירה של האחים ולא הסתפק בפחות מזה.
הבינה המלאכותית מציעה את ההסבר הבא. כשאדם מגיע לנקודת שבירה, תשובתו עמוקה יותר. יוסף רצה להביא את האחים למצב שבו הם מבינים לעומק את הטעות שעשו בעבר, ולכן חיכה עד שיהיו במצב של חרטה עמוקה ושינוי פנימי אמיתי. עכ"ל. כלומר, יוסף מעמיק בקרב האחים שני דברים על מנת שיגיעו לעומקם ביחד ובאותו הזמן. מצד אחד יוסף גורם לאחים לחזור ולנבור ביחסים שלהם האחד עם השני, ובכלל זה היחסים עם בנימין כעת והזכרונות שלהם ממעשה המכירה עליה הם מביעים חרטה יותר ויותר עמוקה, ומצד שני יוסף מקשה על האחים בדרישות ופעולות שונות ומשונות על מנת להביא אותם למצב של שבירה. שבירה מחד ומחשבה וחרטה משמעותיות מאידך תביאנה את אחי יוסף אל התשובה השלמה על מכירתו.
עוד יש לומר שכל הפעולות שפעל יוסף לא היו אלא על מנת להביא את בנימין, ולכשהגיע בנימין לא בחן יוסף רק את היחס של האחים לבנימין כי אם גם את התגובה של בנימין עצמו. על מנת להבין האם האחים חזרו בתשובה שלמה ממעשה המכירה, התבונן יוסף האם בנימין שראה כי יוסף מפליל אותו ינסה לעשות השתדלות יתירה להתחמק ולטפל בעצמו. משלא עשה זאת בנימין אלא נתן לאחים בכלל וליהודה בפרט לייצג אותו, אין לך הוכחה גדולה מכך שהאחים חזרו בהם ממעשה המכירה וכעת בנימין עצמו כבר משליך עצמו להסתופף תחת כנפיהם:
תגובות
הוסף רשומת תגובה