שני מחנות
שני מחנות
בוישלח (פרק לב פסוק ט), ויאמר אם יבוא עשיו אל המחנה האחת והיכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה. ע"כ.
ויש לשאול, מדוע לא חילק יעקב את המחנה לחלקים מרובים יותר משניים, שאז אם יבוא אל המחנה האחת והיכהו יוכלו כל שאר המחנות להינצל. ואם תאמר בדוחק שרק הכאה של מחנה בגודל מחצית מספיקה לעכב, הרי ודאי שהכאה של שני מחנות קטנים שצריך להגיע מזה לזה תעכב הרבה יותר.
הנה, בספר חנוכת התורה ביאר את דברי המדרש שמחנה אחת הייתה רחוקה ממחנה השנייה מהלך יום, שידוע שיעקב הלך במחנה הראשון ורבקה הלא אמרה (פרק כז פסוק מה) למה אשכל גם שניכם ביום אחד, דהיינו שיעקב ועשיו ימותו ביום אחד. אם כן, חישב יעקב, אם יהרוג עשיו המחנה הראשון ח"ו ויעקב בתוכם, בהכרח ימות גם עשיו באותו היום קודם שיגיע למחנה השני ואלו ינצלו ולכך הפריד ביניהם מהלך יום.
ואף שדברי חנוכת התורה יפים עד למאוד, גוברת בעטיים השאלה שנשאלה בתחילה. מדוע לא חילק יעקב את המחנה לחלקים מרובים מרוחקים, ואולי אף יכול היה להפריש את עצמו מן השאר ולהרחיק מהלך יום משאר המחנות ולתחום בכך את המרחק אליו עשיו יכול להגיע מחוץ לאזור שאר המחנות.
הנה, יעקב התקין את עצמו לשלושה דברים, כפי שמביא רש"י, לדורון לתפילה ולמלחמה. ועל פניו הדבר תמוה, מה ליעקב אבינו הענק שבענקים להשתדל כל כך הרבה בהשתדלות יתרה, להכין תוכנית גיבוי לתוכנית הגיבוי ולא להסתפק בהשתדלות מועטת ובאמונה שה' יצילנו.
בספר אמת ליעקב שאל שאלה נוספת, מה זה שתפס סדר זה של דורון ותפילה ומלחמה, הרי אם נקט סדר המקראות שלמד מהם היה לו לחשוב מלחמה ותפילה ודורון, שכן הכנות המלחמה מוזכרות כאן ולאחר מכן התפילה (פסוק י) ולבסוף הדורון (פסוק כב). ואם לפי סדר המעשים היה לו לומר תפילה דורון ומלחמה, שהרי התפילה הייתה ראשונה, לאחר מכן הדורון והמלחמה לא הייתה לגמרי אלא שהתקין עצמו אליה.
והשיב, שבאמת הדורון היה העניין היותר מוקדם מבחינה איכותית, כלומר הוא דבר רצוי ובלתי תלוי בתפילה ובטרחה כלפי מעלה, הואיל וגדול השלום, ודורון הוא כלי טבעי להשגת השלום. לכן הקדים את עניין הדורון, ואחר כך התפילה על ההצלה וההכנה למלחמה.
ונראה להוסיף, כי הבאת הדורון עבור השכנת השלום הוא התגובה והפעולה הראשונה והטבעית עבור ההקשר שבו נמצא יעקב, ולא איזו תחבולה ותוכנית שהכין יעקב אל מול הסכנה העשויה להגיע מעשיו. באם המהלך הטבעי של הדורון והפיוס יופרע, עבור כך תכנן יעקב ונקט בשתי פעולות, תפילה והכנות למלחמה. אמונה בה' תוך השתדלות ראויה של הכנות המלחמה.
והנה, אם עשיו אינו בא בפיוס עם הדורון אלא בא לפגוע ביעקב, ישנן שתי אפשרויות להינצל ממנו, האחת היא לנצחו במלחמה והשנייה היא להימלט ביעילות. ההכנה הטובה ביותר עבור האפשרות של נצחון במלחמה היא לאחד את המחנה ולארגן אותו בצורה הטובה ביותר לנצחון, ולא לפצלו לשני מחנות. חציית המחנה לשניים פוגעת בהשתדלות המושלמת להילחם. לעומת זאת, ההכנה הטובה ביותר עבור האפשרות של ההימלטות היעילה הינה לפצל את המחנה לחלקים מרובים ומרוחקים, ובפרט מרוחקים מיעקב וכדלעיל. הישארות המחנה בשני חלקים גדולים ולא יותר פוגעת בהשתדלות המושלמת להימלט.
אם כך, יעקב שמחד גיסא נראה כמשתדל השתדלות יתירה בשלוש תוכניות פעולה והכנת מקרים ותגובות, ומאידך גיסא נראה כמי שלא משתדל לחלק את המחנה בצורה המיטבית להתמודדות עם עשיו, נמצא למעשה מבצע השתדלות מסויימת ומסוייגת לשני הצדדים האפשריים, לנצח את עשיו או להימלט. השתדלות מסויימת זו בצירוף התפילה שה' יציל אותו מיד אחיו מיד עשיו, זו הדרך המתבקשת, באמונה ובהשתדלות ראויה, ומעשה אבות סימן לבנים:
תגובות
הוסף רשומת תגובה