קטן ובן נח
קטן ובן נח
בנח (פרק ט מפסוק ד), אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו. ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו אדרוש את נפש האדם. שופך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלוקים עשה את האדם. ע"כ. הרי חלק משבע מצוות שנצטוו בהן בני נח, אכילת איבר מן החי ושפיכות דמים.
כתב הרמב"ם מהלכות מלכים (פרק י ה"ב), ולעולם אין עונשין מהן לא קטן ולא חרש ולא שוטה לפי שאינן בני מצוות. עכ"ל. והביא החתם סופר בשו"ת (יו"ד סי' שיז) שנשאל על כך, והרי לא ניתנו השיעורים אלא לישראל לבד וכבר כתב הרא"ש בתשובה דזמן גדלות לבת יב ולבן יג שנה והבאת שערות ושיעורן הכל בכלל שיעורין שנאמרו הלכה למשה מסיני וכיוון שאין שיעורין לבן נח מאי טעמא יפטר הקטן. והשיב החתם סופר שהקריטריון אצל בן נח אכן אינו אותם שיעורים של בת שתים עשרה ובן שלוש עשרה והבאת שערות כמו בישראל אלא כל ששכלו שלם כראוי הוה גדול ופחות מזה הוא קטן.
והנה, ישנו כלל בגמרא בסנהדרין (דף נט ע"א) ליכא מידעם דלישראל שרי ולנכרי אסור, דהיינו שאין דבר שמותר לישראל ואסור לנכרי. לפי זה כתבו האחרונים שכמו שעכו"ם קטן אבל בעל שכל שלם כראוי נחשב לגדול ומתחייב על מצוותיו וחובותיו, כך גם קטן ישראל באותה רמה יהיה חייב במצוות בני נח ולפי הכלל שאין דבר האסור לגוי ומותר לישראל.
הרמ"א (או"ח סי' שמג סע"א) כתב וא"ד, וקטן שהכה את אביו או עבר שאר עבירתו בקטנותו, אף על פי שאין צריך תשובה כשיגדל, מכל מקום טוב לו שיקבל על עצמו איזה דבר לתשובה ולכפרה אף על פי שעבר קודם שנעשה בר עונשין. עכ"ד. ושאלו האחרונים, דאם איתא שישראל קטן ובעל שכל חייב בשבע מצוות בני נח כמו שגוי קטן חייב במצב זה, מדוע כתב הרמ"א לגבי כל העבירות שאם עברן בקטנותו אין צריך תשובה כשיגדל אלא רק טוב לו שיקבל על עצמו דבר לתשובה, והרי בשבע מצוות בני נח גם קטן ישראל מחוייב ממש כמו גוי ועבור עוון גזל צריך להיות מחוייב להשיב את הנזק לבעלים.
החישוקי חמד (סנהדרין דף נו ע"א) יישב זאת על פי האמור בעירובין (דף סב ע"א) שבן נח נהרג על פחות משווה פרוטה ולא ניתן להישבון, כלומר אף אם ישיבנו לא יפטר משום שרק בישראל נאמר והשיב את הגזילה אשר גזל ולא בעכו"ם, ואם כן גם ישראל קטן שחיובו בגזל הוא כמו חיובו של בן נח אינו חייב להשיב את הגזילה בדיוק כמו עכו"ם שלא ניתן להישבון.
אבל האמת שהאחרונים העלו טענות בגמרא ובסברא כלפי יסוד החתם סופר שקטן ישראל חייב כמו קטן גוי. ראשית, לא מסתבר שישראל חייבים בשבע מצוות בני נח מצד החיוב של בני נח עכו"ם, אלא ישראל קיבלו את התורה ואת המצוות בנפרד ורק היא המחייבת אותם. המצוות שניתנו לישראל מחליפות עבורם את המצוות שניתנו לכל בני נח לפני כן, ואינן רק מוסיפות עליהן ומשאירות את סיבת החיוב המקורית. זאת ועוד, גם ישראל עצמם כביכול נולדו מחדש, בבחינת גר שנתגייר כקטן שנולד, והשילו מעל עצמם את גויותם ובכלל זה את מה שנתחייבו בהיותם גויים. כעת בהיוולד עם ישראל נולדו עם מצוות חדשות ואיזשהו חיוב של גויים המחוייב בגדרים של הגויים אינו מעלה ואינו מוריד ביחס לישראל.
יתרה מכך, הלא הפטור של קטן מן המצוות אינו גזירת הכתוב בעלמא אלא מפני שהוא אינו בר דעת, וכמש"כ רש"י במסכת חגיגה (דף ב ע"א) דלאו בני דעה נינהו ופטורין מן המצוות. אם כן, אחר שנקבע שגדר הדעת של איש ישראלי ולפיו כל קטן שלא הביא סימנים איננו בר דעת, כיצד עולה על הדעת לחייבו באיזושהי מצווה ויהיה הטעם אשר יהיה. והגם שקטן הגוי מתחייב בכה"ג, מסתבר שיש לעכו"ם ולמצוותם ממד אחר למצווה ובהתאם גם גדר אחר מתי יש לחייב את הקטן ואף קודם שהופיעו הסימנים שאנו מצריכים בישראל. רמת הדעת הנדרשת תואמת לרמת השייכות בשורש המצווה, וזו שונה ביהודי מבגוי.
על כל פנים, לפי דברי האחרונים שאינם מקבלים את חידוש החתם סופר, מובנים דברי הרמ"א שסתם ולא סייג מצוות בני נח שהקטן יצטרך תשובה ומעשים יותר משמעותיים לגביהם מאשר מה שכתב שטוב לו שיקבל על עצמו דבר לתשובה. ואת הדין שלא ניתנו שיעורים אלא לישראל בלבד (רמב"ם פ"ט מהלכות מלכים ה"י) שהבין החת"ס במשמעות שלגוי אין שיעורים חותכים אבל יש חבות התלויה ברמה השכלית, צריך לפרש במשמעות אחרת, צרה, שאין לגויים רק שיעור של כזית השייך לעניין של אבר מן החי הנזכר שם בהלכה אבל שיעורים אחרים יש וכך כל הקטנים, גויים וישראלים כאחד, אינם מתחייבים על שבע מצוות בני נח ובכלל:
תגובות
הוסף רשומת תגובה