ברוך שם יעקב ומשה
ברוך שם יעקב ומשה
בויחי (פרק מט פסוק א), ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים. ע"כ. מביא רש"י, ביקש לגלות את הקץ ונסתלקה ממנו שכינה והתחיל אומר דברים אחרים. עכ"ד.
והדברים מובאים בגמרא במסכת פסחים (דף נו ע"א), ביקש יעקב לגלות לבניו קץ הימין ונסתלקה ממנו שכינה, אמר שמא חס ושלום יש במטתי פסול, כאברהם שיצא ממנו ישמעאל, ואבי יצחק שיצא ממנו עשו, אמרו לו בניו שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד, אמרו כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבנו אלא אחד. באותה שעה פתח יעקב אבינו ואמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.
וממשיכה הגמרא, אמרי רבנן היכי נעביד, נאמרוהו לא אמרו משה רבינו לא נאמרוהו אמרו יעקב, התקינו שיהו אומרים אותו בחשאי, אמר רבי יצחק אמרי דבי רבי אמי משל לבת מלך שהריחה ציקי קדירה, אם תאמר יש לה גנאי לא תאמר יש לה צער התחילו עבדיה להביא בחשאי, אמר רבי אבהו התקינו שיהו אומרים אותו בקול רם מפני תרעומת המינין ובנהרדעא דליכ מינין עד השתא אמרי לה בחשאי. ע"כ. כלומר, כמו בת המלך שאוכלת המאכלים בהסתר משום שהיא צריכה את המאכלים אך מצטערת שהדבר יתגלה, כך נאמר ברוך שם כבוד מלכותו בלחש משום שהוא נצרך אך יש בעיה בגילויו משום שלא אמרו משה בנוסח פרשת שמע.
המדרש רבה בפרשת ואתחנן (לו) מביא מה בין משה רבינו ואמירת ברוך שם כבוד מלכותו, רבנן אמרין בשעה שעלה משה למרום שמע למלאכי השרת שהיו אומרים להקב"ה בשכמל"ו והוריד אותה לישראל, ולמה אין ישראל אומרים אותו בפרהסיא א"ר אסי למה הדבר דומה לאחד שגנב קוזמין מתוך פלטין של מלך נתנה לה לאשתו ואמר לה אל תתקשטי בה בפרהסיא אלא בתוך ביתך, אבל ביום הכיפורים שהן נקיים כמלאכי השרת הן אומרים אותו בפרהסיא בשכמל"ו. ע"ש.
על פניו הגמרא והמדרש שניהם מביאים טעמים מובחנים לכך שאומרים ברוך שם כבוד מלכותו בלחש. הגמרא כותבת כי אומרים בשכמל"ו לאחר שמע ישראל משום שכך אמר יעקב, אבל עושים זאת בלחש מפני שבשכמל"ו לא נזכר בכלל הנוסח של מצוות עשה של קריאת שמע שנכתבה בתורת משה. המדרש אומר שברוך שם זו תפילה שמימית שאומרים המלאכים להקב"ה שכביכול נגנבה ויש להשתמש בה בהסתר. ונפקא מינא בין שני הטעמים האם יש עניין להסתיר את בשכמל"ו גם כאשר אינו נאמר בתוך נוסח קריאת שמע, שבזה הטעם הראשון שמדבר על נוסח ק"ש אינו שייך אבל מן המלאכים עדיין יש להסתתר. ומצד שני, דברי המדרש שביום הכיפורים שישראל נקיים כמלאכי השרת אומרים ברוך שם כבוד מלכותו בקול רם, הדבר נכון רק לפי טעם המדרש, אבל לפי הטעם ששינוי מן הנוסח של משה צריך להיות בשקט אין שונה יום כיפור משאר ימים.
בהלכות יום הכיפורים (סי' תריט) כותב השו"ע, בליל יום הכיפורים ומחרתו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד בקול רם. עכ"ל. וכן סתימת כל הפוסקים וכדברי המדרש. אך הדבר קצת מוקשה, שכן אם ישנם שני טעמים לכך שאומרים ברוך שם כבוד מלכותו בלחש, הגם שאחד הטעמים איננו שייך ביום הכיפורים כיוון שאנו דומים למלאכים, הרי הטעם האחר שריר ועומד ואל לנו לשנות בקול רם מהנוסח של משה למצוות קריאת שמע ומדוע ההלכה מתעלמת מכך.
הרמב"ם מהלכות קריאת שמע (פ"א ה"ד) כתב וז"ל, הקורא קריאת שמע כשהוא גומר פסוק ראשון אומר בלחש ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, וחוזר וקורא כדרכו ואהבת את ה' אלהיך עד סופה, ולמה קורין כן מסורת היא בידינו שבשעה שקבץ יעקב אבינו את בניו במצרים בשעת מיתתו ציום וזרזם על יחוד השם ועל דרך ה' שהלך בה אברהם ויצחק אביו ושאל אותם ואמר להם בני שמא יש בכם פסלות מי שאינו עומד עמי ביחוד השם כענין שאמר לנו משה רבינו פן יש בכם איש או אשה וגו' ענו כולם ואמרו שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד, כלומר שמע ממנו אבינו ישראל ה' אלהינו ה' אחד, פתח הזקן ואמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, לפיכך נהגו כל ישראל לומר שבח ששבח בו ישראל הזקן אחר פסוק זה. עכ"ל. ודבריו מעט מוקשים, חדא במה שתלה אמירת בשכמל"ו ביעקב בלבד ולא הזכיר שמשה הביא זאת מן המלאכים, וכן לשונו שלפיכך נהגו ישראל לומר שבח ששבח בו וכו' בעוד בגמרא במסכת פסחים מבואר שזו תקנה שהתקינו חכמים.
התשובה לכל זה נעוצה בכך שהטעם והריח באמירת ברוך שם כבוד מלכותו הינם קבלת עול מלכות שמים. זו הסיבה ששבח יעקב זקננו בשבח זה וזו הסיבה שיש עניין לכל אדם ואדם לשבח בשכמל"ו באופן כללי ובפרט מיד לאחר אמירת שמע ישראל העוסקת בקבלת מלכות שמים וכפי שבאמת אמר יעקב מדיליה לאחר שאמרו בניו שמע ישראל. חכמים לא צריכים לעגן זאת בתקנה, שכן מדובר בהנהגה נורמטיבית וטבעית מקדמת דנא, כבר מיעקב שאמר זאת בטבעיות. כל התקנה, אם כן, הינה רק העניין שכאשר אומרים בשכמל"ו צריך לעשות זאת בלחש מפני הטעם האמור בגמרא בפסחים, שלא אמרו משה רבינו.
ומדוע לא אמרו משה רבינו לקבוע בשכמל"ו בנוסח של קריאת שמע. משה רבינו נחשף למלאכים האומרים ברוך שם כבוד מלכותו כאמירה טקסית ותבניתית ולא מצד קבלה טבעית של עול מלכות שמים. את הטקס הזה נמנע משה מלהעביר ולקבוע כטקס ונוסח גם לישראל מפני שמדובר בגנבה של הטקס מן המלאכים. ואף שישראל יכולים לומר בשכמל"ו לאחר שמע ישראל כדי לקבל עול מלכות שמים כפי שלמדו מיעקב זקנם גם מבלי שיהיה הדבר טקס כשל המלאכים, באו חכמים וחששו שגם אמירה טבעית של בשכמל"ו מצד קבלת עול מלכות שמים יכולה להתפרש מצד המלאכים כגניבה מפני שלא יחושו לסיבה האמיתית שאומרים בשכמל"ו כדרכו של יעקב ולא כדרכם של המלאכים שהועברה על ידי משה. רק יום כיפור נשתנה שבו ישראל נראים כמלאכי השרת ויכולים לומר בשכמל"ו גם מבלי שתהא בדבר מראית עין של גנבה, שהרי נראים כמלאכים, ושמא אף נחשבים כמלאכים ממש ויכולים לומר בשכמל"ו כטקס וכנוסח כמותם.
אם כן, ישראל אומרים ברוך שם כבוד מלכותו כפי שלמדנו מיעקב שמקבלים בכך עול מלכות שמים, אך אין זה כחלק מהנוסח של שמע ישראל כי אז כביכול הדבר נגנב מן המלאכים שאומרים בשמים נוסח של בשכמל"ו. ולא זו בלבד אלא שתיקנו חכמים שגם כשאומרים בקריאת שמע בשכמל"ו כפי שאמר יעקב, האמירה תהא בלחש כדי שלא תהיה מראית עין של גניבה ויטעו המלאכים לחשוב שמדובר בנוסח. ולגבי אמירות אחרות של ברוך שם כבוד מלכותו שאומרים ישראל כדי לקבל עול מלכות שמים שאינן חלק משמע ישראל, נראה שלא תיקנו חכמים לומר בלחש מפני שסו"ס לא מדובר בגנבה של נוסח וגם מראית עין אין בזה הואיל ומדובר באמירות של בשכמל"ו שאינן בהקשר של נוסח מסודר שנתן לנו משה:
תגובות
הוסף רשומת תגובה