כמה הערות בסיום המגילה
כמה הערות בסיום המגילה
מה השייכות בין והעיר שושן צהלה ושמחה למרדכי יצא בלבוש מלכות
אסתר (ח', ט"ו) ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור וכו' והעיר שושן צהלה ושמחה. ולכאורה אין הכוונה שהעיר שושן צהלה ושמחה על שמרדכי היה לבוש בלבוש מלכות תכלת וחור, אלא דהם ב' דברים נפרדים. אכן בפיוט איתא שושנת יעקב צהלה ושמחה בראותם יחד תכלת מרדכי, הרי שהשמחה היתה על שראו תכלת מרדכי והכל דבר א' הוא, וצ"ב.
הגרי"ז (סי' קצו) כתב על כך, ונראה דהנה על הפסוק וישב מרדכי אל שער המלך דרשו חז"ל ששב לשקו ולתעניתו, והיינו דאף דהיה לו נצחון על המן בכ"ז שב לשקו ולתעניתו כי מרדכי לא הי' דעתו לנצחונות על המן אלא רק לביטול הגזירה על כלל ישראל, וכל זמן שלא בטלה הגזירה לא היה לבו לשמחה על נצחונו הפרטי. וא"כ נראה דזה הביאור בקרא ומרדכי יצא בלבוש מלכות וכו' והעיר שושן צהלה ושמחה, דכיון שראו שמרדכי הסיר שקו ולבש בגדי מלכות ראו בעליל שבטלה הגזירה וקרה הנס ולכך "והעיר שושן צהלה ושמחה".
מאי נפקא מינא בכל דור ודור משפחה ומשפחה
אסתר (ט', כ"ח) והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור משפחה ומשפחה מדינה ומדינה ועיר ועיר. וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם. וצ"ב לשם מאי כ' שנעשים בכל דור ודור ומשפחה וכו'.
ונראה (גרי"ז סי' קצז) דהנה ברמב"ם פ"ד מהל' ממרים ה"ז מבו' שבתקנת בי"ד בעינן ב' תנאים שיהי' רוב ציבור יכולים לעמוד בה, וגם פשטה בכל ישראל, אז יש לה כח של תקנה קיימת, והכס"מ הוסיף דדינא דרוב ציבור יכולין לעמוד בעינן לעולם ואם יהיה זמן שאין הציבור יכולין לעמוד אז אינה תקנה עיין שם. ולפי"ז זהו ביאור הכתוב, דנעשים בכל דור ודור - כדברי הכס"מ שהתקנה פשטה בשעתה ובכל דור ודור, ומשפחה ומשפחה וכו' - דפשטה בכל ישראל, ע"כ לא יעברו מתוך היהודים ולא יסוף זכרם מזרעם.
מה למיסים במגילה
אסתר (י', א') וישם המלך אחשורוש מס על הארץ וכו'. תמוה מה שייך סיפור זה שאחשורוש שם מסים על ארצותיו לנס של פורים כדי לכתבו במגילה, ונראה (גרי"ז סי' קצח) דהנה אחרי כל הפרשה של תליית המן ובניו שהיו משרי המלכות וההרג שעשו היהודים באויביהם, הרי מטבע הדברים היתה צריכה להיות מרידה עצומה מכל תושבי הארצות במלך וגם שהגויים יקחו נקם ביהודים על כך, אך למעשה בדרך נס היה ההפך כי מלכותו של אחשורוש עוד נתחזקה יותר והיה עוד בכוחו להטיל מסים נוספים על מדינותיו, ודבר זה היה חלק מן הנס עצמו של פורים, ושפיר מספרים זאת במגילה.
תגובות
הוסף רשומת תגובה