הבנייה ולא הבניין
הבנייה ולא הבניין
בויקהל (פרק לה פסוק א), ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אליהם אלה הדברים אשר ציווה ה' לעשות אותם. ע"כ. חוזרת התורה בפרשות אלו, ויקהל ופקודי, על פרטי בניית המשכן וענייניו שכבר נכתבו ופורטו בפרשות הקודמות, תרומה ותצווה, והדבר תמוה. מה העניין באריכות זו.
אמרו חז"ל בבגמרא במנחות, דף כט ע"א, תניא, רבי יוסי ברבי יהודה אומר, ארון של אש ושלחן של אש ומנורה של אש ירדו מן השמים, וראה משה ועשה כמותם, שנאמר וראה ועשה כתבניתם אשר אתה מראה בהר. והמשיכה הגמרא וטענה, אלא מעתה, והקמת את המשכן כמשפטו אשר הראית בהר הכי נמי, דהיינו, לפי לשון הפסוק צריך להיות שגם המשכן נגלה במודל של אש שירד מן השמים, ודבר זה, סבורה הגמרא, הינו דבר תמוה. לאחר מכן דחתה הגמרא וחילקה בלשון הכתוב, הכא כתיב כמשפטו, התם כתיב כתבניתם. ע"ש. הרי נתבאר שהראה ה' למשה תבנית אש לכמה מן הכלים המורכבים שאי ראייתם היוותה חסם בעשייתם. על כך טענה הגמרא בתחילה שלפי לשון הכתוב גם עבור בניית המשכן נראתה תבנית אש, ודבר זה הרי לא ייתכן.
על כל פנים, נתבאר כאן שאם אין הכרח בתבנית אש, כמו שהיה לגבי הכלים המורכבים, לא ייתכן שניתנה תבנית אש. על כך יש לתמוה, מה בכך שתינתן תבנית אש על מנת לקצר את תהליך הקמת המשכן. אין פסול בבנייה בעזרת תבנית, שכן בניית חלק מן הכלים נעשתה כך. מה עניין להאריך בפעולת הבנייה כאשר את המטרה, הבניין הבנוי, ניתנת להשגה בצורה יותר יעילה ומהירה. כפי שהעלנו תמיהה על אריכות בפירוט הקמת המשכן, נתמה גם על האריכות המיותרת, על פניו, בבניית המשכן עצמה.
הרב מיכאל אברהם מציין שתי דוגמאות שממחישות את הדגש על התהליך לעומת התוצאה, הבנייה לעומת הבניין.
עוגה ושני ילדים. שני הילדים, כמובן, רוצים חתיכה מן העוגה. חתיכה כמה שיותר גדולה. כיצד ניתן לבצע בין שניהם חלוקה הוגנת, מבלי לערב אדם שלישי, מבוגר, שינהל את החלוקה. הפתרון בתורת המשחקים הוא באמצעות שיטת חלק ובחר. ילד אחד מחלק את העוגה לשני חלקים הנראים לו שווים והילד השני בוחר ראשון איזה חלק הוא רוצה מבין השניים. לילד שמחלק יש סיבה לחלק בצורה כמה שיותר הוגנת, שכן אחרת עלול להישאר עם החלק הקטן יותר. זהו פתרון מושלם לעניין התוצאה הרצויה, חלוקה הוגנת. אבל הדרך לכך עקומה ואף משיגה את ההפך. הרצון בכך שילדים יחלקו בצורה הוגנת הוא שיעשו מחונכים וינהגו כך אף להבא מעצמם ובעצמם. שיטות אנוכיות כמו שיטה זו משיגות את ההפך ומלמדות את הילד שתמיד יעשה את מה שטוב לו. כאשר הטוב ביותר הוא חצי שיקח חצי, וכשהטוב ביותר עבורו הוא לקחת יותר שיקח יותר על חשבון השני.
בברכות דף לד (ע"ב), אמר ר' אבהו, מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין שנאמר שלום שלום לרחוק ולקרוב, לרחוק ברישא והדר לקרוב. ע"ש. ברור שדרגתם של בעלי תשובה גבוהה עד למאוד, אך מדוע גבוהה היא וכיצד יכולה להיות גבוהה יותר מדרגתם של צדיקים גמורים. צדיקים גמורים נמצאים במעמד השלם ביותר בעוד בעלי תשובה היו פעם במצב חסר ועל ידי תשובתם התקדמו, לכל היותר, למדרגה השלמה של הצדיקים. אלא, בהכרח, לא רק המצב עכשיו, התוצאה, היא זו שמשנה, אלא גם הדרך להגיע אל אותה תוצאה. אולי התוצאה של הצדיקים מרובה או זהה לזו של בעלי התשובה, אך מבחינת הדרך לשם, בברור, בעלי תשובה עדיפים.
ואת אותו העיקרון יש להשליך לגבי המשכן. לא רק תוצאת המשכן בהיבנותו היא החשובה, אלא גם תהליך הבנייה שנכתב ונשנה לאורך ארבע פרשות ונמנע משימוש בתבניות של אש כאשר לא היה בדבר צורך, גם הוא, ואולי בעיקר הוא, נושא בחשיבות אין קץ:
תגובות
הוסף רשומת תגובה