המשכן משכן
המשכן משכן
בפקודי (פרק לח פסוק כא), אלה פקודי המשכן משכן העדות אשר פוקד על פי משה עבודת הלוויים ביד איתמר בן אהרון הכהן. ע"כ.
פרש"י, המשכן משכן, שני פעמים, רמז למקדש שנתמשכן בשני חורבנין על עוונותיהן של ישראל. עכ"ד. ושאל בשפתי חכמים, ואם תאמר, הרי לא מיותר לדרשה אלא משכן אחד אבל אחד צריך לגופו. ויש לומר, ממה ששינה הכתוב ולא כתב את שניהם אותו הדבר, בתוספת ה' הידיעה או בלעדיה, ודאי מה שכתב המשכן אינו מדבר על המשכן אלא על בית עולמים, בית המקדש, שקרא לו כך מפני שנתמשכן.
ומפני מה לא נקט בלשון נחרב או נלקח כי אם נתמשכן, נראה לומר על פי הבחנה שכתב האמת ליעקב. הנה, אחד שירד מנכסיו וצריך להשיג מעות, ילך וימכור את נכסי המותרות שלו שאינו צריך להם וישיג בעבורם כסף לו הוא צריך. אכן, נכסים החשובים לו עד למאוד ואינו יכול להינתק מהם, יתן, במידת הצורך, כמשכון עבור המעות, אך תמיד ישאף לקחתם חזרה. החפצים אינם נמכרים ומתנתקים בעבור מעות, בבחינת המעות חשובות מן החפץ, אלא ניתנים כמשכון המאפשר לקחת מעות בינתיים, וכאשר יתאפשר להחזיר המעות יוחזר המשכון, בבחינת החפץ חשוב מן המעות.
ממילא מובן כי בית המקדש והמשכן לא התנתקו וכביכול נמכרו עבור תוצאה שעדיפה אבסולוטית על פני המצב בהיותם בנויים, כי אם נתמשכנו ונחרבו במין ההעברה שאינה עומדת, החלפה עם מצב שאין לו ערך, ובבחינת המתמשכן חשוב מן המתקבל. המשכן הוא משכון וחפצים וכמהים להשיבו.
יתרה מכך, ישראל באו והתנדבו לבניית המשכן, כמסופר בפרשה, ובאו ונתנו מעות תמורתו. לא רק כמו שנותנים משכון תמורת מעות ומתכוונים שהמשכון הוא החשוב והמעות הן עראיות, אלא חמור מכך עשרת מונים, כמו שנותנים חפץ תמורת כסף ומתכוונים שהכסף חשוב מן החפץ, ישראל באו ונתנו כסף תמורת חפץ, המשכן והמשכון, מה שמאדיר את משכון המשכן אף יותר.
משכן העדות, פרש"י, עדות לישראל שויתר להם הקדוש ברוך הוא על מעשה העגל, שהרי השרה שכינתו ביניהם. עכ"ד. ויש להבין את החיבור בין שתי המימרות. כיצד הצירוף המשכן משכן שמלמד על המשכן שנתמשכן בשני חורבנין שייך למשכן העדות שמלמד על ויתור הקב"ה על חטא העגל.
ואפשר לומר, כי חומרתו של חטא העגל היא בכך שישראל נמנעו ממהות המשכן. את הכסף שלהם הם לא באו ומסרו על מנת לקבל את המשכן, המשכון, הדבר שכה מחכים לקבל ומאמינים שיתקבל לבסוף. הם עשו בדיוק את היפוך הדברים, התייאשו מהשראת שכינת הי"ת כפי שמשה אמר להם, ורצו למסור את כספם אל הזדמנות אחרת, העגל. הם זנחו את המשכון האמיתי ונצמדו לחפצים אחרים. את הקלקול הזה בדיוק בא המשכן לתקן. המשכן הדבר הגשמי שכעת ישראל מתנדבים לו, חפצים בו וכמהים לו, בין אם ח"ו מושכן ונחרב ובין, כפי שקורה בפרשה, באים ואצים לבנותו:
תגובות
הוסף רשומת תגובה