ואהבת לרעך כמוך
ואהבת לרעך כמוך
בקדושים (פרק יט פסוק יח), לא תיקום ולא תיטור את בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני ה'. ע"כ. אמר רבי עקיבא, זה כלל גדול בתורה.
שאלו האחרונים מדברי רבי עקיבא בפרק איזשהו נשך (ב"מ דף סב ע"א), שניים שהיו מהלכין בדרך וביד אחד מהן קיתון של מים, אם שותין שניהם מתים ואם שותה אחד מהן מגיע לישוב, דרש בן פטורא מוטב שישתו שניהם וימותו ואל יראה אחד מהם במיתתו של חבירו, עד שבא רבי עקיבא ולימד, וחי אחיך עמך חייך קודמים לחיי חבירך. ע"ש. ולכאורה צ"ב, ששם אמר חייך קודמים לחיי חבירך, מה שסותר לכאורה את מה שאמר שואהבת לרעך כמוך הוא כלל גדול בתורה, כמוך ולא שחייך קודמים ועדיפים.
אך החילוק בדבר, שיש הבדל בין החיים הפיזיים, בהם תקיפים דברי רבי עקיבא בב"מ, חייך קודמים לחיי חברך, לבין חיים הרוחניים, שם ואהבת לרעך כמוך, שאל לך לשמור את התורה לעצמך אלא עליך ללמד לאחרים ובכך הם ואתה תגדלו יחד, בבחינת כמוך. וזהו ההסבר גם במילות רבי עקיבא ואהבת לרעך כמוך זהו כלל גדול בתורה, שכן בחיי הרוחניות והתורה הוא כלל גדול ודווקא שם, אבל כלפי החיים הפיזיים, מחוץ לתורה, אין כלל זה תקף אלא הכלל האמור בב"מ שחייך קודמין לחיי חברך.
הנצי"ב בהעמק דבר כתב לבאר העניין באופן אחר ולקשרו לאיסור הנקימה והנטירה שבפתח הפסוק.
ואהבת לרעך כמוך, אי אפשר לפרש כמשמעו, כידוע דחייך קודם לחיי חבירך. אלא הפירוש הוא, כמש"כ הרמב"ם בהלכות אבל פי"ד, כמו שאתה חפץ מחברך, שאתה תאהב את הזולת כמו שדרך בני אדם, דרך ארץ, לאהוב אחד את השני בהתאם לקורבה ביניכם. במילים אחרות, מוטל עליך להתנהג באהבה ובחביבות כמו שעושים האנשים היותר ראויים בעולם במצב דומה, אבל אין הכוונה שצריך אתה לאהוב את חברך ממש ואפילו יותר מנפש עצמך, כל עוד הדבר אינו סביר בהתאם לרמת הקורבה ביניכם.
וזהו גם פשר הסמיכות למש"כ בתחילת הפסוק לא תיקום ולא תיטור את בני עמך, שכפי שאתה חפץ, אם עשית רעה לאדם, שלא ינקום ממך אלא יעבור על הפשע, כך תנהג עם אחרים שגרמו לך איזו רעה. כלומר, עליך לנהוג כפי שנוהגים האנשים היותר טובים בעולם במצב דומה לך, למשל לוותר על נקמה, אך אין הכוונה שצריך אתה ממש לאהוב כזה אדם כפי שאתה אוהב את עצמך ונפשך.
עוד הביא מהירושלמי פירוש אחר לעניין כמוך ולמה שסמך והקדים לזה האיסור על נקימה ונטירה, וכ"כ הירושלמי (נדרים פ"ט ה"ד), כתיב לא תקום ולא תיטור את בני עמך, האיך עבידא, הוי מקטע קופר ומחת סכינה לידיה, תחזור ותמחי לידי, ואהבת לרעך כמוך רע"א זה כלל גדול בתורה. ע"ש. פירוש, שהנקימה בחבירו דומה לאדם שמחתך בשר ולא נזהר ביד האוחזת בסכין והכה עם הסכין על ידו השנית. כמו שלא יעלה על הדעת לחזור ולהכות את היד החותכת ולהינקם בה, כי סו"ס שתי הידיים מחוברות לאותו הגוף, כך גם לא תיקום ולא תיטור משום שואהבת לרעך כמוך, שאף על גב שחיי עצמו וטובתו קודמים לשל חבירו, מכל מקום הרי הוא כמו האדם בעצמו, שאף על גב שאין ראוי לאיזה איבר להכות איבר אחר, מכל מקום אם כבר נעשתה המכה שוב לא שייך להינקם מהאבר המכה. כך גם אין לנקום מהחבר אחר שכבר הזיק אותך, כי הוא כמוך ושניכם יחד עם כל ישראל כגוף אחד ונפש אחת:
תגובות
הוסף רשומת תגובה