משביעין אנו עליך

משביעין אנו עליך

באחרי מות (פרק טז פסוק יג), ונתן את הקטורת על האש לפני ה' וכסה ענן הקטורת את הכפורת אשר על העדות ולא ימות. ע"כ.

ושנינו במסכת יומא (דף יח ע"ב), מסרוהו זקני בית דין לזקני כהונה והעלוהו בית אבטינס והשביעוהו, ונפטרו והלכו להם. ואמרו לו, אישי כהן גדול, אנו שלוחי בית דין ואתה שלוחנו ושליח בית דין, משביעין אנו עליך במי ששכן שמו בבית הזה שלא תשנה דבר מכל מה שאמרנו לך. ע"כ. וביארו בגמ' (דף יט ע"ב) במה חשדוהו, שחשדוהו צדוקי, וכל כך למה, שלא יתקן מבחוץ ויכניס כדרך שהצדוקין עושין. ע"ש. כלומר, שהצדוקים למדו את הכתוב כפשוטו שקודם יש ליתן את הקטורת באש וכך יבוא הכה"ג לקודש הקודשים בענן עשן הקטורת, ולא כפי שנקטו חז"ל שהכהן נותן את הקטורת בתוך קודש הקודשים.

והביא הרע"א שאלה בשם הפרי חדש בספר מים חיים, וכי מה תועלת יש בשבועה זו במידה שמדובר בצדוקי, הרי לפי דעת הצדוקים היו טועים הפרושים, והצדוקים, בבחינת אנוסים בדעתם, אפשר שהיו נשבעים לשקר כדי לקיים את מצוות הקטורת כתיקונה לפי שיטתם. והביא עוד שתירץ הפ"ח, דכיוון שהיו יודעים שמשביעים לכל כהן גדול, אולי יש מי שחמורה לו שבועה ולא היה מכניס עצמו בכך. כלומר, אכן כנראה ההסתברות שהשבועה תעזור להפריש כהן צדוקי מסויים מעבודתו קטנה, אך לאורך השנים בודאי יש בדבר תועלת בהסתברות משמעותית יותר.

עוד הביא רע"א שאלה בשם הפרי חדש, מדוע היו צריכים להשביעו, הרי היו יכולים לראות לפני ולפנים דרך פשפש כמו שטענה הגמרא במסכת גיטין (דף נד ע"ב), וכתב הרע"א שצריך לומר שתקנת שבועה עדיפה משום שיש בה תועלת אף לאותה שנה, מה שאין כן בראייה דרך הפשפש. כלומר, אע"פ שלאחר שרואים בפשפש יכולים לפעול נגד הצדוקי, להרע לו ולעשות מגוון דברים כדי שירתיעו אותו מלכתחילה, אנו מניחים שאותו הצדוקי, כביכול, צדיק ומוסר נפש, ולא יורתע מלעשות את מצוותו כפי שהוא מבין אותה, אלא אם כן יהיה בדבר משום עבירה ע"י השבועה שמשביעים אותו.

ושתי הערות בדבר. ראשית, במה ששאל הפרי חדש שעלול הצדוקי להישבע לשקר כדי לקיים את מצוותו, לכאורה אפשר לשאול אף יותר מכך, דכיוון שמבחינת הצדוקי המצווה היא להיכנס בענן הקטורת לקודש הקודשים, שוב השבועה שנשבע אינה אלא שבועה לבטל את המצווה שאין שבועתו חלה לפי שהוא מושבע ועומד מהר סיני לקיים את המצווה. ואם כך הדבר, לא שייך לומר גם כפי שתירץ הפרי חדש שאולי יש איזה צדוקי שיהיה כה"ג ותהא חמורה לו שבועה ולא יכניס עצמו בכך, שכן השבועה כלל אינה חלה.

וההערה שנייה, שהנה לפי תירוץ הפרי חדש אכן אין כ"כ תועלת בשבועה כלפי כהן מסויים בשנה מסויימת, כי סביר להניח שהכהן יעבור על השבועה כדי לקיים את מצוותו, אך מכל מקום יש חשיבות לשבועה לשנים ולדורות מפני שבסבירות יותר משמעותית יהיו אי פעם כהנים שיפרשו מלעשות כמעשה הצדוקים בגלל השבועה. ובמה שכתב לאחר מכן לגבי ראיית מעשה הכהן דרך הפשפש נתבאר לכאורה אחרת, שלא נוקטים פתרון שלא בהכרח פותר את הבעיה בשנה הנוכחית, אלא רק נותן מענה לשנים אחר כך לידע אם הכהן שהיה בעבר נוהג כמנהג הצדוקים או לא. שני הפתרונות, דרך השבועה ודרך הפשפש, בעלי יעילות בעייתית לאותה שנה אך בעלי יעילות משמעותית בטווח רחב של שנים, ובכל זאת משתמשים דווקא בפתרון הראשון והס מלהזכיר את השני.

ואפשר ליישב את ההערה השנייה בחילוק פשוט, שבעוד בצפייה בכהן דרך הפשפש אין שום תועלת לאותה שנה, בהנחה שהכהן אינו מורתע ממה שעלול לקרות לו אם יראו אותו נוהג כמעשה הצדוקים, בהשבעת הכהן יש תועלת מסויימת גם לאותה שנה. אכן ההסתברות של התועלת נמוכה עבור כהן אחד ושנה אחת ורק על פני הרבה שנים ההסתברות הופכת למשמעותית, אך מכל מקום תועלת כלשהי ישנה גם בשנה הראשונה.

והנה, החזון איש כתב, כי אמנם החוטא אינו בעל דעה אלא הטעת יצר, ואע"ג שנחשדו הצדוקים להימשך אחר תאוות ההמראה, מכל מקום לא נחשדו לעבור על השבועה, ובמה שלא נחשדו עדיין האמת שופטן ושולט עליהן. עכ"ד. הרי שלדבריו למרות שהצדוקים נחשדו לעוות חלק מהמצוות, לעבור על שבועה אינם חשודים. כך יש בשבועה תועלת מוחלטת גם בכהן מסויים וגם מיד בשנה הראשונה, ולא שייך לשאול לדבריו את שאלת הפרי חדש הראשונה. בנוסף, גם החילוק בין השבעת הכהן לבין צפייה דרך הפשפש נעשה ברור יותר, כי בעוד בצפייה דרך הפשפש אין תועלת בשנה הראשונה לאותו כהן, בהשבעת הכהן לעולם ישנה תועלת, שכן הצדוקים אינם חשודים לעבור על שבועה כלל.

בעניין ההערה הראשונה, שלכאורה הצדוקי נשבע לבטל את המצווה ואין השבועה כלל חלה, אפשר ליישב שאע"פ שפטור משום שבועת ביטוי, אבל לוקה הוא משום שבועת שווא ולכן עדיין כל המו"מ של הפ"ח שייך בזה. יתר על כן, אפשר שבשבועה שנשבע הכהן שלא ישנה ממה שאמרו לו אין סתירה ישירה למצוות הצדוקים, כתלות בהרבה גורמים שמגדירים את הדבר עליו נשבע במדוייק, דהיינו במה שבאמת אמרו לו, במה שהוא שמע או היה מצופה לשמוע, בענייני דו משמעות על דרך שאמר יעקב אנכי, עשיו בכורך, ועוד מיני פרטים לרוב:

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

אני יוסף העוד אבי חי

קריאת שמע לתינוק בליל הברית

מי שהיה נשוי וחלוקת שניים אוחזין