שמיני עצרת החג הזה
שמיני עצרת החג הזה
בכל החגים, כל הזכרת החג, בתפילה ובקידוש, נעשית ע״י שאומרים את מילת חג לפני שם החג. כך לגבי פסח, חג המצות הזה זמן חרותנו, כ״ג לגבי שבועות, חג השבועות הזה זמן מתן תורתנו, וכן לגבי סוכות, חג הסוכות הזה זמן שמחתנו. לגבי שמיני עצרת, לעומת זאת, הנוסח הוא אחר, שמיני עצרת החג הזה זמן שמחתנו, קודם שם החג שמיני עצרת ורק לאחר מכן מילת החג, וההבדל צ״ב.
אכן, שמיני עצרת שונה שונה מאוד במהותו משאר החגים. הן פסח, הן שבועות והן סוכות, כידוע, נחגגים בגין מאורעות שקרו. פסח נחגג עבור כל מאורעות יציאת מצרים, שבועות נחגג עבור מעמד נתינת התורה לאחר הכנה של שבע שבתות תמימות וסוכות נחגג עבור הסוכות שהושיב ה׳ את ישראל במדבר. כך התורה מנמקת במפורש את חגים אלו.
שמיני עצרת, מנגד, לא נחגג בעד שום מאורע. גם בתורה, בפרשת אמור (פרק כג) ובפרשת פנחס (פרק כט), לא נכתב אלא שהיום השמיני הוא עצרת ואסורה בו עשיית מלאכה. חג זה, באמת, אינו חג מן המניין עם סיבה אמיתית ומחייבת, מלבד להיות עצרת לה׳, רוצה לומר, להיות יום נוסף לחגוג בו, לשמוח, ולקרב את ישראל לה׳.
בהתאם, חג הפסח הוא חג שהוא פסח. רוצה לומר, הוא חג מחוייב המציאות, תרתי משמע, ותוכן החג ההכרחי הוא פסח. כך גם חג השבועות וחג הסוכות, חגים מחוייבי המציאות שתוכנם הם כל ענייני השבועות וענייני הסוכות. שמיני עצרת החג, לעומתם, הוא קודם כל שמיני עצרת, יום נוסף של עצרת לעצור ולשמוח בו, והרצון להפוך אותו ליום עצירה ותוספת, הוא שגורר אותו להיות חג. לכן קודם שמיני עצרת, ורק לאחר מכן החג.
לסיכום, פסח, שבועות וסוכות, הם קודם כל חגים, בהיותם מחוייבי המציאות, ורק לאחר מכן מתייחסים לתוכן שלהם ולענייניהם הפרטיים. שמיני עצרת הוא קודם כל עצרת, כי זה ורק זה מה שמחייב אותו, ורק לאחר שהוא עצרת, שוב יש לו גם גדרים של חג לעניין איסור מלאכה ושאר עניינים.
וכך אמר הכתוב, ביום השמיני עצרת תהיה לכם, כי כל מטרתו וחיובו הוא העצרת שלנו, היום הנוסף לשמוח ולהתענג על ה׳, אבל אין מטרתו וחיובו קשורים לאיזשהו מאורע חיצוני כמו שאר החגים, שאמנם היינו נוכחים בו, אבל הוא אינו אנו בעצמנו:
תגובות
הוסף רשומת תגובה