וימצא מאה שערים
וימצא מאה שערים
בתולדות (פרק כו פסוק יב), ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה'. ע"כ. שאמדוה כמה ראויה לעשות ועשתה על אחת מאה שאמדוה. כך פרש"י. נמצא שיצחק שבר את התחזיות פי מאה, מה שאומר שהגדיל את הונו ביותר מפי מאה, שכן האומד כבר גילם בתוכו רווחים. אכן, גם הגדלת הון פי מאה הינה דבר שלוקח עפ"ר שנים מרובות לעשות.
במציאות ימינו, נבחן ונשווה תרחישים ואפשרויות להגדלת ההון עד לפי מאה מסכום ההשקעה הראשוני תחת אפקט ריבית דריבית או על ידי מינוף.
בהשקעה סולידית הגדלה בריבית של חמישה אחוזים לשנה, תחת אפקט ריבית דריבית, יקח קרוב למאה שנה להגיע למאה שערים.
בהשקעה מנייתית ממוצעת הגדלה בשמונה אחוזים לשנה, ההגעה להגדלת ההון פי מאה תהיה קרובה הרבה יותר, קרוב לשישים שנה, כאשר בהשקעה מנייתית טובה עם ריבית שנתית של עשרה אחוזים, יקח קרוב לחמישים שנה למצוא מאה שערים.
בהשקעה מנייתית מצטיינת שעולה בחמישה עשר אחוזים בשנה, יקח קצת יותר משלושים שנה, ובהשקעה גאונית העולה בעשרים אחוזים בשנה יקח קצת יותר מעשרים וחמש שנה להגיע לפי מאה.
ריבית דריבית היא הפלא השמיני בתבל אמר אלברט איינשטיין, מי שמבין זאת מרוויח ומי שלא משלם. אבל האמת היא שישנה אופציה נוספת להגדלת ההון בעזרת מינוף.
אפיק השקעה נוסף הינו השקעה בנדל"ן, בה הריבית השנתית בדרך כלל נמוכה יותר ולכן אפקט ריבית דריבית פחות מורגש, אך מכיוון שהנכס קיים ומוחשי ניתן לקחת עבורו משכנתא תוך מינוף ההון הראשוני אל הון הרבה יותר מוגדל.
נניח קניית דירה במינוף של פי שלושה מההון הראשוני ועליית ערך הנכס בארבעה אחוזים בשנה, נזניח את הבירוקרטיה האגרות והמיסים וכן את הריבית על המשכנתא כמו גם ההכנסות משכירות. בטווח הקצר, עד חמש עשרה או עשרים וחמש שנה, תלוי בתשואת שוק ההון, הנדל"ן על פניו מניב הון גבוה מהשקעה במניות. אכן, בשלב מסויים המינוף נשחק ונשארים עם ריבית נמוכה מאשר הריבית בשוק ההון ושם קצב הצמיחה העולה של ההשקעה במניות עוקף את עליית הערך של הנדל"ן שיגיע להכפלה פי מאה מההון הראשוני רק לאחר כתשעים שנה. ניתן לשחזר את המינוף על ידי מימוש הנכס וקניית נכס או שניים בעלות גבוהה יותר יחד עם מינוף נוסף, אך מדובר בהתנהלות סבוכה ומסוכנת בהרבה, כמו גם שיעור מס יותר משמעותי:
תגובות
הוסף רשומת תגובה